השופט ד"ר זאיד פלאח, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, שיחרר למעצר בית, את ארבעת הנאשמים בירי לעבר ביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בקיסריה.
"שוכנעתי שאכן קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים ביצעו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), בכך שירו שני נורים לכיוון כללי בו נמצא בית ראש הממשלה, ביודעם שאנשי בטחון נמצאים בסביבתו, בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה" כותב השופט ומוסיף לנמק את החלטתו: "לאחר בחינת כל חומר הראיות שוכנעתי, כי קיימות ראיות לכאורה, לפיהן מעשי המשיבים, עת ירו את נורי התאורה, נבעו ממניעים אידיאולוגיים, דהיינו, רצונם להעביר מסר, לפיו פעילות המחאה בקיסריה לא פסקה.
"מכל הדיונים המוקדמים לקראת חקיקת החוק עולה, שהדרישה לקיום התנאים של מעשה טרור הוא "אילוץ ממשלה" ולא "הפעלת לחץ על ממשלה", אחרת כל מחאה, מכל סוג שהיא, שתתלווה אליה עבירה נוספת כגון אלימות – עלולה להיכנס תחת המעטה של "מעשה טרור", והמדרון החלקלק עלול להוביל לתוצאות אפלות – ולא לכך כיוון המחוקק, שקיים דיון מעמיק, ובסיומו נבחרה המילה "לאלץ", ולא מילה מרוככת יותר, וזאת בכדי להימנע מסכנה של הרחבת המקרים עליהם תחול ההגדרה של "מעשה טרור".
"סוף דבר – לאחר בחינת מכלול חומר הראיות הגעתי למסקנה, לפיה אמנם קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים עברו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), אך אין ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בכך, שמעשה הפזיזות באש הוא מעשה טרור".
השופט מתייחס גם לעבירת ניסיון הצתה, המיוחסת לנאשמים. "קיימת סתירה לוגית בטיעון ב"כ המבקשת: הכיצד ניתן בו זמנית להתכוון להצית ולקוות שלא להצית? מכאן, שגם בקיום יסודות הניסיון לעבור עבירה של הצתה, קיימות אמנם ראיות לכאורה בעלות פוטנציאל להרשעת המשיבים בביצועה, ואולם ראיות אלו אינן בעוצמה חזקה. מסקנה זו מתחזקת מדברי המשיב 1 עצמו, שאמר בחקירתו. על כן הנני מורה על העברת כל המשיבים, כבר בשלב זה, ובטרם אקבל את תסקירי שירות המבחן, למעצר באיזוק אלקטרוני, כל אחד בביתו, כאשר תישמר זכותם של כל המשיבים להגיש בקשות נוספות, לאחר קבלת התסקירים, ובהתאם למה שיפורט בהם.
"עברם הנקי של המשיבים, לצד החולשה הראייתית, ולצד שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירתם, בצירוף החרטה העמוקה שהביעו – יש בהם כדי להפחית את מסוכנותם, ולסמוך עליהם כי יקיימו כל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט" הוא מציין.
בסיום ההחלטה, מוסיף השופט ומתייחס להפגנות האלימות, תוך שהוא מפחית מחומרת המעשים. "מדינת ישראל היא מדינה חזקה ואיתנה, ואם ירי טילים בליסטיים לעברה, ע"י אויב, לא בנקל יכלו לגרום לממשלה לשנות את עמדתה, אז על אחת כמה וכמה, לא יוכלו לעשות זאת שני זקוקים, שנורו לכיוון בית ראש הממשלה, וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכאורה ע"י המשיבים".
לאחר מכן הוא מוסיף כי "זכות ההפגנה, כמו גם זכות המחאה, היא יסוד מיסודותיה של מדינה דמוקרטית, אך אל לאלה שאינם מסכימים עם עמדה הצד האחר, לעבור את גבולות החוק, לעבר מקומות אפלים של ביצוע עבירות פליליות. דמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל, אלא היא אורח חיים, המבוסס על כבוד הדדי, סובלנות והכרה בזכותו של כל אדם להחזיק בדעותיו. השוני בדעות ובאמונות אינו אמור להוות מכשול, אלא כלי להעשרת החברה, ושבאמצעותו ניתן להוביל לחשיבה מעמיקה יותר.
כל מחלוקת, גם החשובה ביותר, לעולם לא יכולה להצדיק פעולות הנוגדות את החוק, המחויבות של כל אחד לעמוד על עקרונותיו, ולשאוף לשנות מציאות, צריכה להיעשות בדרכים מכבדות, חוקיות ומוסריות, ורק כך יהא ניתן לשמור על המרקם החברתי, ועל הזנה וצמיחה הדדית, וכל דרך אחרת – תוביל להרס, לפילוג ולחורבן".
בית משפע לזבל
אדם שמעביר מידע לראש הממשלה הוא מסוען לציבור אבל אדם שיורה לבית ראש הממשלה הוא יכול להשתחרר למעצר בית כי אינו מסוכן לציבור.
עושים הפיכה שילטונית בפרסייה ואין מי שיעצור אותם.