עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חירום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חירום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה .להכרזה על מצב החירום שתי השלכות עיקריות, האחת – הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת. השנייה – ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חירום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חירום.
ככלל, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום. ואולם, עם פרוץ משבר הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. באמצעות תקנות אלה נקבעו הוראות שקבעו מגבלות על השהייה במרחב הציבורי, סיוע כלכלי לאזרחים, הבטחת שירותים חיוניים, הסדרים מיוחדים במערכת המשפט ובבתי הסוהר, ועוד. בסך הכל, הותקנו 38 תקנות שעת חירום. מתוך תקנות אלה 31 עדיין בתוקף.
יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ צבי האוזר הסביר: "יש פה מגפה היא נחתה בהפתעה לפחות לחלק וגם הכנסת לא הייתה ונוצר מצב צורם בו הרשות המבצעת הופכת להיות רשות מחוקקת. בניגוד לגל הראשון של הקורונה הרי שבתרחיש גל שני לא תהיה הפתעה, ומשרד המשפטים והממשלה יכולים להיערך לכך והכנסת היא כנסת פעילה. לכן אנחנו בוועדה רשמנו לפנינו את הבהרת היועץ המשפטי לממשלה שהם ערוכים לקראת אפשרות של גל שני שאם חלילה נהיה במצב הזה, הרי הממשלה תנקוט בכל הצעדים כדי להשתדל הוא להימנע מלעשות שימוש נרחב בתקנות שעת חירום כפי שנעשו בגל הראשון."
ח"כ האוזר הציג את כרך עב כרס הכולל את תקנות, צווים וחוקים מימי המנדט הבריטי משנת 1933, שחלק מהתקנות שתוקנו בקום המדינה הסתמכו על תקנות מימי המנדט ואמר: "מה שעומד על הפרק הוא עבודה חשובה אולי סיזיפית של ביטול החוקים והצווים והחלפתם בחוקים שאינם תלויים בשעת החירום. בהקשר זה הוועדה המשותפת פנתה לכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וביקשה מהם לוחות זמנים שתציג תוך שבועיים לוח זמנים אשר תדרוש מהם להביא את אותה חקיקה חלופית נדרשת. בנוסף אני הודעתי בוועדה המשותפת הודעתי שבכוונתי להקים ועדת משנה לוועדה המשותפת בה יהיו חברים מספר חברי כנסת שיבחנו באופן עקבי ורציף את ביטול הצווים והחוקים על מנת לאפשר בעצם מצב שבו לא נצטרך להאריך כל שנה מחדש את מצב החירום."
