התיעודים נחשפים: לוחמי שלדג במתקן הסורי הסודי

אחרי שישראל נטלה אחריות רשמית על מבצע הקומנדו הדרמטי בסוריה, דובר צה"ל חושף תיעודים דרמטיים מלב שטח האויב ופרטים חדשים מהאירוע הלא שגרתי.

ב-8 ספטמבר 2024, עוד בטרם החל מבצע חיצי הצפון, כוחות יחידת שלדג במבצע מיוחד של חיל האוויר, פשטו והשמידו אתר תת-קרקעי לייצור טילים מדויקים במרחב מסיאף שבעומק שטח סוריה.

יעד הפעולה

‏האתר של תעשיות ״סרס״ הסוריות היה האתר היחיד בסוריה לייצור טילי קרקע קרקע. היה אמור לייצר 100-300 טילים בכל שנה, ולהיות שחקן משמעותי בחימוש חיזבאללה. הוא נמצא עמוק מתחת לקרקע, כ-70-130 מטר חפור בצלע ההר. האתר החל להיבנות בשנת 2017, אז החלו החפירות בהר. כעבור 4 שנים, בשנת 2021 הסתיימו עבודות החפירה, והאיראנים החלו לשלוח את מכונות הייצור המתקדמות.

בחודש אוגוסט 2024 – חודש בלבד לפני הפעולה – החל ייצור ראשוני באתר של טילים ראשונים, באופן ניסויי. במהלך השנים האחרונות, ישראל תקפה את המתקן 4 פעמים – תקיפות שעיכבו ושיבשו את עבודות ההקמה שלו. האתר היה מיועד לייצר טילים בליסטיים מתקדמים לטווחים של 70 עד 300 ק״מ – וכולם היו אמורים להישלח לחיזבאללה בלבנון. בשל עומקו בתוך ההר – האתר הוגדר בישראל ״אתר חסין״. הייחודיות שלו – שכל תהליך הייצור מתרחש בו מתחילתו ועד סופו – ״נכנסים חומרי גלם מפתח אחד, ויוצא טיל מהפתח השני״.

במשך שנים, אגף המודיעין ביצע איסוף ומעקב מודיעיני מתמשך על היעד ובחודשים שקדמו למבצע, הותנעה תוכנית להשמדתו באמצעות כוחות חיל האוויר, זאת במקביל להיערכות למבצע חיצי הצפון שהוביל לחיסול בכירי חיזבאללה והמשך הלחימה בעזה, כמו גם היערכות לחיסול הנייה והתגובה האיראנית שבעקבותיה.

‏גורמי המודיעין בישראל הבינו כי האתר עומד בפני השמשה ובקרוב יחלו לייצר בו טילים מתקדמים. ההבנה הייתה שעם הפיכתו של המקום לתעשיית ייצור פעילה, הוא יהפוך להיות אתר הרבה יותר שמור ומאובטח – וכמויות השומרים והאבטחה שהסורים והאיראנים יציבו בו, תוכפל פי כמה.

מבצע ״רבות הדרכים״ היה ניצול הזדמנות, להגיע קרקעית לאתר עוד בשלב שבו יש עליו שמירה יחסית מועטה – של עשרות בודדות של שומרים, בזמן שהוא על סף תחילתו של תהליך ייצור תעשייתי. ההכנות למבצע החלו חודשיים לפני – ביולי 2024. כעבור חודש – כבר החל ייצור מנועים באתר ובצה״ל אומרים: "אם היינו מחכים עוד קצת עם הביצוע – יכול להיות שכבר היה מאוחר מדי, או שכל המבצע היה צריך להיראות אחרת לגמרי".

‏מטרת המבצע

המטרה שניתנה ללוחמים הייתה להשמיד מהקרקע כמה שיותר מכונות ייצור בתוך האתר התת קרקעי – כשהעדיפות העליונה: השמדת המערבלים הפלנטריים – שהם המרכיב הקריטי ביותר בתהליך ייצור הטילים המתקדמים.

‏המבצע כלל שלבים מקבילים – הוא החל בתקיפה אווירית נרחבת, שנראתה לכאורה כמו עוד תקיפת מב״מ שגרתית שישראל ביצעה עשרות רבות כמותה בשנים האחרונות. מטרת התקיפות הייתה – לא לאפשר לסורים להבין שעומדים לנחות כוחות קרקעיים במסיאף, ולנתק צירי גישה אל האזור – כדי לעכב תגבורות שהסורים עשויים לשלוח למקום.

חיל האוויר יצר ״מעטפת אש״ מקדימה לפני נחיתתם של הכוחות על הקרקע. הייתה היערכות גם למצב שהכוחות הרוסים בסוריה, שמוצבים קרוב למסיאף, ינסו לשבש את המבצע. במבצע השתתפו כ-70 כלי טיס – בהם מטוסי קרב, מטוסי תובלה, מסוקים, כטב״מים. כ-50 פצצות הופלו על המטרות.

הלוחמים נחתו בשטח באמצעות מסוקים, בליווי מעטפת אש ואיסוף של כלי טיס, מטוסי קרב וספינות של חיל הים. יעד הפשיטה היה אתר תת-קרקעי בעומק שטח סוריה שנבנה במימון ובתמיכה איראנית. "האתר היווה פרויקט דגל של איראן במאמץ לחמש את שלוחיה בגבול הצפוני של מדינת ישראל" מגדירים זאת בצה"ל.

קרבות פנים אל פנים

הכוחות הגיעו במבצע למכונות קריטיות לתהליך הייצור של טילים מדויקים וביניהן מערבל פלנטרי, כמו זה שהושמד באיראן, אמצעי לחימה רבים ומסמכים מודיעיניים אשר הועברו לחקירה. "המסמכים שנלקחו, אישרו את המידע המודיעיני שהיה עד אז בידי ישראל" אומר הגורם ל'המחדש'.

כוח שלדג מנה כ-100 לוחמים, והוא היה בליבת הפעולה. איתו הגיעו לשטח הסורי עוד כ-20 לוחמי יחידה 669. ‏120 הלוחמים הגיעו ב-4 מסוקי ״יסעור״, שהמריאו מישראל וטסו כשעה וחצי עד ההגעה ליעד, כולל תדלוק אווירי בדרך. הטיסה התבצעה דרך הים, בגובה נמוך מאוד של 60 רגל בלבד. ״המסוקים ליחכו את פני הים״, סיפר בכיר בחיל האוויר. בתוך השטח הסורי – הטיסה נמשכה 18 דקות עד הנחיתה. טיסה תחת איומים אוויריים כבדים. מדובר היה במרחב צפוף בעשרות סוללות טילי קרקע אוויר, ״מרחב מוגן הרמטית״, הגדיר זאת קצין באמ״ן שעסק בהכנות למבצע.

״הסורים הגדירו אותו כמרחב ההגנה השני בחשיבותו אחרי דמשק. מרוב שטסנו נמוך – טילי הקרקע אוויר לא היו האיום היחיד, אלא גם טילי נ״ט שיכולים לשגר עלינו מהקרקע״. הלוחמים הונחתו בשני מנחתים באזור, שחיל האוויר ניתח כמקומות שניתן להנחית בהם את המסוקים.

‏הכוח הראשון שנחת, כ-50 לוחמים ראשונים. תפקידם היה לבודד את המרחב, לנטרל איומים באזור – ובכך לאפשר להנחית את הכוח השני, שיהיה הכוח שיפשוט לתוך האתר עצמו ויפוצץ אותו. עד 7 דקות לפני נחיתת הכוח הראשון, חיל האוויר עוד המשיך לתקוף באזור כדי לנטרל איומים. ״ראינו את הפיצוצים מהאוויר, כשהיינו מעל ההרים בדרך לנחיתה״, סיפר אחד המפקדים שהשתתפו במבצע.

על המתקן לא הייתה אבטחה כבדה מדי – כ-30 מאבטחים מצבא סוריה, שהיו במספר עמדות שמירה, רכב עם מקלע שעמד בנקודה שולטת וכיתת כוננות. כוח הבידוד שנחת ראשון עלה לנקודה שולטת בשטח. הכוח הפעיל רחפנים שיצרו גם הם שליטה על המרחב וזיהוי של כל איום פוטנציאלי או תגבורות סוריות שעלולות להגיע.

‏הכוח השני – הכוח הפושט – נחת במנחת אחר והיה צריך לרוץ במהירות, מרחק של כ-700 מטר מהמנחת ועד דלתות האתר התת קרקעי. ״את הכל עשינו בריצה, הבנו שצריך להיות מהירים כי אין הרבה זמן״, סיפר אחד ממפקדי הכוח, ״המודיעין העריך שתוך כשעתיים וחצי יכולה להגיע למקום דיוויזיה סורית שלמה, מאות לוחמים. לכן הזמן שהוקצב לנו להיות על הקרקע היה שעתיים וחצי לכל היותר״.

‏האתגר הראשון

‏האתגר הראשון שניצב בפני הכוחות – הדלתות הנעולות. האתר האיראני היה ב״נוהל לילה״, הוא לא פעל באותן שעות, והיו לו 3 פתחים כבדים – כולם היו נעולים וחסומים והיה צורך לפרוץ אותם. הלוחמים התאמנו לזה מראש – והחלו בפעולות הפריצה.

‏במקביל באותו הזמן, הכוח השלישי – כוח החבלה, עשה את דרכו מהמנחת. זה הכוח שמגיע עם כל חומרי הנפץ והאמצעים הכבדים, ולכן לקח להם יותר זמן. המשימה הייתה: עד שכוח החבלה מגיע – הכוח הפושט צריך לפרוץ את הדלתות כדי שהם ייכנסו מיד ויתחילו לעבוד. תוך 45-50 דקות מהנחיתה, הפריצה הושלמה והכוחות נכנסו למתחם התת קרקעי דרך פתח מספר 3. השעון מתקתק לאחור – נותרו פחות משעתיים לפעול.

‏הכוחות נכנסו פנימה והחלו בסריקה מהירה של המתחם כולו. לא היו אנשים בפנים. הלוחמים שנכנסו עברו ב״מסדרון הייצור״ של הטילים, מחדר לחדר, והחלו בפעולות החבלה: להניח על כל מכונה את המטען הנכון, בגודל הנכון, ובעיקר – קודם כל – לחפש את המערבלים – המרכיב הקריטי ביותר להשמדה. שלושת המערבלים נמצאו בחדרים B4, B5 ו-B6 בלב המתחם.

‏כדי לפתוח את יתר הפתחים של המתקן, הלוחמים השתמשו במלגזות שהיו בתוך האתר. זה לא היה אלתור של רגע: המודיעין ידע מראש שיש בפנים מלגזות שיוכלו לשמש לפריצת הדלתות מבפנים, ובמסגרת ההכנות למבצע חלק מהלוחמים נשלחו להתאמן על הפעלת מלגזה.‏ ‏בינתיים כוח החבלה ממשיך למלכד את המתחם. בכל חדר הונח מטען מתאים. ״את הכל עשינו בריצה״, סיפר אחד המפקדים. הלוחמים גם אספו על הדרך חומר מודיעיני מתוך המתחם – שאישש את מה שישראל כבר ידעה: האתר הזה היה מרחק נגיעה מהתחלה של ייצור תעשייתי של טילים בליסטיים.

‏לאחר שהסתיימו פעולות המלכוד, ורגע לפני ניתוק המגע – כמה פעולות שצריך לבצע: קודם כל, לוודא שכל הלוחמים נמצאים ולא נשכח אף אמד מאחור. ולא פחות חשוב – לוודא שכל מעגל החבלה תקין, כדי שבסוף המקום באמת יתפוצץ. הכוחות התרחקו למרחק הבטיחות הנדרש, והחבלן של היחידה ס׳ לחץ על הכפתור, בזמן שהלוחמים עוד על הקרקע. כמעט טון של חומר נפץ התפוצץ שם: ״ראינו את הפיצוץ בעיניים, הרגשנו אותו כמו רעידת אדמה קטנה״, סיפר אחד המפקדים.

כדי לזרז את העזיבה של המקום, הכוחות השאירו חלק מהציוד שלהם בשטח הסורי, כדי שלא יתפוס מקום במסוק חזרה – כמו טרקטורון מיוחד שהובא לטובת המבצע. הלוחמים חזרו בריצה אל המסוקים שהמתינו להם על הקרקע – והמריאו איתם בחזרה, שעה וחצי, עד לשטח ישראל.

‏כשעה לאחר עזיבת הכוח את המקום – הגיעו תגבורות של מאות לוחמי צבא סורים למקום. הם היו בדרך – וזה מבהיר כמה המבצע היה מסוכן. מאות כוחות צבא סורים מול כוח קטן של 120 לוחמי קומנדו של צה״ל. לפי ההערכה בצה״ל, במהלך המבצע חוסלו בסה״כ כ-30 אנשי אויב, שהם למעשה כוח האבטחה המקורי ששמר על המתקן, ועוד מעטים שניסו להגיע לאזור תוך כדי פעילות הכוחות

מבין חיילי התגבורת הסורים שהגיעו וחוסלו גם היה רוכב אופנוע וכמה חיילים על ג'יפ. כוחות הדיוויזיות הסוריים שעשו את דרכם לאזור מסיאף הגיעו באיחור רב, אחרי שלוחמי צה"ל כבר עזבו את המקום ולהם נותר, אלא להיחשף להרס הרב.

המבצע הושלם בהצלחה

בחסדי שמים מרובים, מקרב לוחמים צה"ל, אף אחד לא נפגע, והמבצע הוכתר בהצלחה מלאה, אבל בחיל האוויר נערכו גם למצב שיהיו לוחמים שייפגעו בפעולה. במסוקים הובא ״חדר ניתוח טס״, שיכול היה לתת מענה דחוף בשטח סוריה למספר לוחמים במצב קשה. אבל בשל חשיבות המבצע ומורכבותו, הפצועים היו אמורים לקבל את הטיפול בשטח – ולחזור יחד עם יתר הכוח חזרה ארצה, מבלי להטיס אותם בנפרד ארצה. כאמור, בחסדי שמים, כל הכוח שב בשלום הביתה.

‏על הקרקע בשטח סוריה – השתתפו במבצע גם שני מפקדים בכירים: מפקד כנף 7, כנף הכוחות המיוחדים של חיל האוויר, אל״ם ט׳, ומפקד יחידת שלדג, סא״ל ב׳.
‏50% מהלוחמים שהשתתפו במבצע – אנשי מילואים של יחידת שלדג שנמצאים בשירות מילואים פעיל מאז 7/10. "אנחנו נערכים ובונים את היכולות כבר במשך שנים למבצעים כאלה", מסכמים ביחידת שלדג.

‏בצה״ל אומרים שלקח לסורים ולאיראנים כמה ימים כדי להבין מה קרה במתקן הסודי שבתוך ההר במסיאף. נכון להיום – המתקן לא בשימוש, אסד וגם האיראנים עזבו את שטח סוריה ועוד לא ברור מה צופן העתיד עם ג׳ולאני וכוחות המורדים.

נכון להיום, בסוריה אין יותר יכולות ייצור אמל״ח מתקדם. בנוסף לפעולה המיוחדת במסיאף, לאחר נפילת משטר אסד – חיל האוויר תקף עוד 6 אתרים של התעשיות הצבאיות הסוריות ״סרס״ והשמיד אותם במסגרת מבצע ״חץ הבשן״ ולמעשה כיום – יכולות ייצור הטילים המתקדמים של הציר האיראני נפגעו משמעותית.

המודיעין מעריך כי אין יותר יכולות כאלה בסוריה ובלבנון כלל, באיראן היכולות נפגעו משמעותית בתקיפה הישראלית ״ימי תשובה״, ואצל החות׳ים בתימן נותרו גם יכולות כאלה. ״גם לשם נגיע״, אומר בכיר בצה״ל.