יואב גלנט החליט להתפטר מהכנסת. ישנם מעט מאד פוליטיקאים המבצעים מהלכים שלא מטעמים פוליטיים ומן הסתם יואב גלנט גם הוא נמנה על רוב הפוליטיקאים שמכלכלים את צעדיהם על פי תועלת אישית-ציבורית שתצמח להם. צורת מחשבה זו אינה סיבה לגינוי. ככה מתנהלות כל הדמוקרטיות בעולם.
אז למה גלנט פרש? הערכתי: הוא ביקש להרחיק את עצמו ממה שנדמה לו כ"קילקולי ממשלת נתניהו". הוא מעריך שהממשלה תספוג ביקורות על מהלכים שתבצע בתקופה הקרובה ובראשם חוק הגיוס. גם עסקת החטופים בין אם תתרחש ובין אם לאו תביא לביקורת על הממשלה, גם הכבדת היד הממשלתית על כיסו של האזרח לא תוסיף אהדה לממשלה.
גלנט מוכן היה לספוג את כל זה אם היה נשאר שר בטחון, אבל משפוטר – הוא רוצה לבודד את עצמו מהאירועים השליליים הצפויים להערכתו להגיע לפתחה של הממשלה. בנוסף לכך, גלנט רוצה לחקות את בנימין נתניהו שבשנת 1999 לאחר שהפסיד את השלטון פרש מהכנסת בתקווה, שהתממשה, שהציבור יתגעגע אליו. האם זה יקרה גם לגלנט? אני לא בטוח.
יש פער בין הפסד בבחירות (נתניהו) לבין מכה ביטחונית איומה בה לשר הביטחון יש אחריות מרכזית (גלנט). לדעתי, גלנט טעה השבוע כאשר נעדר מן הכנסת בעת ההצבעה על הרווחים הכלואים. הקואליציה, עליה הוא נמנה, נחלצה מהאירוע בעור שיניה, כאשר ראש הממשלה נתניהו נאלץ להגיע לכנסת ממיטת חוליו וחבר הכנסת בועז ביסמוט נאלץ להגיע מ"השבעה" על מות אימו. ועדיין הקואליציה ניצחה בפער של קול אחד לאחר השתדלויות רבות של ראש הממשלה בקרב סיעות אחרות בקואליציה.
גלנט, מן הסתם, ידע ביום ההצבעה שהוא עתיד להתפטר מהכנסת. מן הסתם אין לגלנט בעיה אידיאולוגית עם חוק הרווחים הכלואים ולכן יכול היה להגיע לכנסת לתמוך בממשלה ובקואליציה ובליכוד בנושא שאינו בעייתי מבחינתו ובכך להראות נאמנות לתנועתו ואחר כך להתפטר מהכנסת. זה היה יותר מכובד מבחינתו ויותר מכך מאחר ומאמציו העתידיים להיבחר בליכוד יהיו מול המתפקדים – הוא צריך היה להראות להם שהוא נאמן לליכוד גם אם דעתו חלוקה על דעתו של ראש הממשלה. בעיני – זהו פספוס פוליטי.
ובעניין ההצבעה על הרווחים הכלואים: איתמר בן גביר התנה תמיכה בחוק בהעברת תקציבים לשיפור בתנאי שכרם של שוטרים ושל סוהרים. עניינית, אני בעד תוספות אלו, אבל לא נכון לשר מכהן בממשלה להתריס כנגד ראש הממשלה וכנגד חבריו לקואליציה. שיקולו של בן גביר היה שיקול קר – הוא מבקש להצטייר כאידיאולוג אולטרה ימני.
עד עכשיו זה מצליח לו מאד ואכן בן גביר גוזל מנדטים גם מסמוטריץ' וגם מהליכוד. ועדיין העובדה שהוא כפה על מנהיג הימין, נתניהו, להגיע לכנסת מבית החולים – מייצרת סנטימנט לא חיובי כלפיו בקרב אנשי ימין.
אגב, להערכתי, ראש הממשלה נתניהו לא יפטר את בן גביר, שכן הוא לא ירצה לצמצם את הקואליציה שלו בשישה חברי סיעתו של בן גביר, אם הלה יפוטר. עבור שרידותו – נתניהו מוכן למחול על כבודו.
