השבוע סערו וגעשו הרוחות סביב החלטתה של אגודת ישראל להתנגד לחוקי התקציב, זאת בשל הסחבת בחוק הגיוס. החלטה הגיונית, לו רק הייתה מתקבלת על ידי כל הסיעה.
סאגת חוק הגיוס מלווה אותנו מאז הקמת המדינה, אך ביתר שאת בשנים האחרונות. לפני מספר שנים, נחשף כי גורמים באגודת ישראל דנו עם הליכוד על חוק שמיועד לקבוע יעד גיוס של 50% מבני הישיבות בתוך 25 שנים, זאת ללא ידיעת מועצת גדולי התורה החסידית.
יו"ר שלומי אמונים, מאיר פרוש, שהיה אחראי על נושא הגיוס באגודת ישראל, התריע במכתב חריף שנשלח בכתב ידו ליריב לוין, מכתב שלא פורסם בתקשורת, כי אגודת ישראל רומתה וכי ההסכמות הושגו ללא ידיעת ההנהגה התורנית.
בעקבות המכתב, פרסמו חברי יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה מכתב התנצלות ליריב לוין, בניסיון למזער את הסערה, תוך התכחשות לדבריו של פרוש. עד כאן ידוע, אבל מה שהציבור פחות מכיר, זה שרוב חברי מועצת גדולי התורה גיבו את פרוש במכתב רשמי, וקבעו שהוא הנציג הרשמי של אגודת ישראל בנושאי חוק הגיוס.
בחודשים האחרונים, האיש החזק בגור וחביבו של נתניהו (איפה בבצ’יק? זוכרים?) שב לעסוק בנושא חוק הגיוס, תוך שהוא ממשיך למדר את השר פרוש ודוחף להסכמות על מספרים דרמטיים בחוק הגיוס החדש.
הדברים הגיעו לשיא כאשר במהלך אחת מישיבות הממשלה, פרוש פנה לראש הממשלה ושאל: “על סמך מה נמסר לבג״ץ שהממשלה נמצאת בהכנות מתקדמות לחוק הגיוס, כשמועצת גדולי התורה לא אישרה זאת?” מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, יחד עם שר בכיר נוסף בממשלה, השיבו לו: “זה בהסכמת אגודת ישראל, גם אם אתה לא מודע לכך.”
מאז ועד עתה, ההסכמות המדוברות ידעו עליות ובעיקר מורדות, כשלמעשה בימים האחרונים, בעקבות מתחים פנימיים בתוך חצר גור, בבצ’יק החל להסס ולשנות את עמדתו בנושא חוק הגיוס, וזאת על אף שבתחילה הביע תמיכה במתווה מסוים.
באגודת ישראל בפרט ובציבור החרדי בכלל, הרוחות סוערות בעקבות הפיצול בהצבעה שהוביל ראש הממשלה נתניהו יחד עם פרוש-אייכלר-רוט ובברכתו של האדמו"ר מבעלזא, אבל דווקא בגלל זה הבלבול שולט שם יותר מתמיד. את הסערה הנוכחית הממשלה אמנם עברה, אבל כדור השלג שנעצר השבוע, עוד עלול להוביל להפלת הממשלה כולה.
