בית הנבחרים האמריקני אישר היום (חמישי) הצעת חוק להטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) בעקבות הוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
ההצעה צפויה לעבור בשבוע הבא לדיון והצבעה בסנאט, שם נדרשת תמיכה כדי להיכנס לתוקף רשמית.
החקיקה החדשה מעניקה לנשיא ארה"ב סמכות להטיל עיצומים, לרבות הקפאת נכסים ושלילת ויזות, על כל אדם או גוף שסייע לבית הדין הפלילי הבין-לאומי "לחקור, לעצור, לעכב או להעמיד לדין אדם מוגן". "אדם מוגן" מוגדר כבכירי צבא וממשל מכהנים או לשעבר מארצות הברית ומבעלות בריתה, כולל ישראל, אשר אינן מכירות בסמכות בית הדין בהאג.
החקיקה באה בתגובה לצווי המעצר שהוציא ה-ICC נגד נתניהו וגלנט, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה באירועי 7 באוקטובר ובמהלך הלחימה ברצועת עזה.
ישראל, מצידה, דחתה את סמכותו של בית הדין הפלילי, וטענה כי החלטותיו אינן חוקיות. תל אביב הגישה התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין ולהליכים נגד בכיריה.
מנהיג הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, שיזם את החקיקה, הדגיש כי מדובר בהגנה על בעלות בריתה של ארה"ב ועל ריבונותה. "ארצות הברית לא תאפשר לבית דין בינלאומי לערער את הלגיטימציה של מדינות דמוקרטיות כמו ישראל, שהן שותפות אסטרטגיות", הצהיר.
