הרצוג: "מאפשרים לתפיסות אנטישמיות רצחניות לשגשג"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא הערב דברים בעצרת השנתית המיוחדת של האו"ם לרגל יום השואה הבינלאומי.
 
תחילה פתח נשיא המדינה בהתייחסות ל-90 החטופים אשר עדיין מוחזקים בשבי החמאס בעזה: "אני ניצב בפניכם כנשיא של אומה נחושה וגאה, ועם זאת – מיוסרת וחסרה. על אף שעם ישראל התרגש לראות שבע מבנותינו יוצאות סוף סוף בגבורה מהגיהינום– עדיין ישנם 90 ישראלים ואזרחים זרים שנותרו בשבי חמאס. אנחנו מחכים בציפייה ש-6 חטופים נוספים ישוחררו השבוע, ומייחלים שכל החטופים יחזרו במהרה. אני קורא לכל נציגי המדינות באסיפה הכללית של האו"ם, לכל מי שרואה את עצמו חלק מהעולם המתורבת, להפעיל את מלוא כובד משקלכם כדי להבטיח את שובם של החטופים שלנו לבתיהם – כל אחד ואחת מהם. להחזיר אותם הביתה עכשיו!

כאן – באסיפה הכללית של האו"ם, כנשיא המדינה היהודית והדמוקרטית – מדינת ישראל, אני מבקש לשאת תפילה זו לשובם הדחוף של כל אחיותינו ואחינו המוחזקים בשבי אכזרי בידי טרוריסטים רצחניים. החטופים מוחזקים בתנאים תת-אנושיים, ללא טיפול רפואי בסיסי וחיוני, ללא ביקורים של הצלב האדום, ובניגוד לחוק הבינלאומי, לאמנות ולהסכמים".

הרצוג מתח ביקורת חריפה על מוסדות המשפט הבינלאומיים: "השואה הייתה הקטסטרופה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עמנו ושל האנושות כולה. אך דווקא מתוך החורבן הבלתי-נתפס בקע קול שהדהד במשפחת העמים כולה. קול שקרא לתיקון, ריפוי, ובנייה משותפת. קול שהוביל הן להקמת האומות המאוחדות ובתי הדין הבינלאומיים; והן להקמת מדינת ישראל – בתמיכתה של משפחת העמים ותוך עשיית צדק היסטורי.
 
הוא עשה זאת מתוך אמונה ותקווה עמוקה שהמוסדות הבינלאומיים לְעולם יהיו מחויבים למנוע את הפשעים הנתעבים הללו מלהתרחש שוב – ליהודים או לכל עם אחר, ויהיו מחויבים לצדק – למען האנושות כולה. אלא שהמגדלור המוסרי הזה נשחק שוב ושוב. אני זוכר שפל מוסרי כזה בנובמבר 1975, כאשר העצרת הכללית של האו"ם הכריזה באופן שערורייתי על התנועה הלאומית של העם היהודי – הציונות – כצורה של גזענות.
 
היום אנו מוצאים את עצמנו שוב בצומת דרכים מסוכן בהיסטוריה של האו"ם. כשבמקום למלא את ייעודה ולהילחם באומץ נגד מגפה עולמית של טרור ג'יהדיסטי, רצחני ונתעב, שוב ושוב הפגינה האסיפה הזו פשיטת רגל מוסרית. פורומים ומוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בוחרים בצביעות שערורייתית להגן על מבצעי הזוועות. הם מטשטשים את ההבחנה בין טוב לרע ויוצרים סימטריה מעוותת בין הקורבן למפלצת הרצחנית.
 
אני שואל אתכם – איך זה יתכן?! איך יתכן שהמוסדות הבינלאומיים, שהוקמו כברית אנטי-נאצית, מאפשרים לתפיסות אנטישמיות רצחניות לשגשג ללא הפרעה, בצל הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז מלחמת העולם השנייה. איך יתכן שהמצפן המוסרי של רבים כל-כך במשפחת העמים הפך להיות כה משובש, שהם כבר לא מזהים את המציאות הברורה: שכפי שהטרוריסטים משתמשים באזרחים כמגן אנושי, כך הם גם מנצלים לרעה את המוסדות הבינלאומיים, שומטים את הקרקע תחת הסיבה הבסיסית והיסודית ביותר להקמתם.

איך יתכן שאותם מוסדות שהוקמו בעקבות רצח העם הגדול בהיסטוריה – השואה – מעוותים את ההגדרה של "רצח עם" לטובת מטרה אחת ויחידה: תקיפת מדינת ישראל והעם היהודי; תוך אימוץ התופעה הבזויה של "היפוך השואה".
 
נשיא המדינה התייחס גם לאנטישמיות הגואה ברחבי העולם ואמר כי "זו קריאת השכמה דחופה עבור האנושות כולה: אנטישמיות, ברבריות, אכזריות וגזענות עדיין משגשגות כאן על פני האדמה. הן משגשגות כי רבות מדי מהאומות המיוצגות כאן – לא מתעמתות איתן, לא מגנות אותן פה אחד, ולא נלחמות נגדן".

גם התייחסות לאיראן הייתה בנאום: "שערורייתית אפילו יותר היא העובדה שמדינה חברה באו"ם – איראן – מתכננת ופועלת באופן מוצהר להשמיד מדינה אחרת החברה באו"ם – את מדינת ישראל. ההנהגה הקיצונית של איראן הפכה את מדינתה לחממה של אנטישמיות, שנאה וטרור. היא מפתחת נשק להשמדה המונית, בכוונה למחות מעל פני האדמה את הבית הלאומי האחד והיחיד של העם היהודי, שקם מתוך אפר השואה.
 
העולם אינו יכול להמשיך להעלים עין מהאיום העולמי שמהווה איראן – הן במישרין והן באמצעות שלוחותיה, ומהסכנה של הטרור הג'יהאדיסטי. התעלמות מהאיומים האלה מאותתת לדורות העבר שכשלנו בהפקת לקחי ההיסטוריה, ומאותתת לדורות העתיד שהקרבות שלנו – יהפכו בקרוב לשלהם. זהו רגע האמת: האם נרכין ראש – או שנתאחד ונפעל כנגד הסכנה.
 
כעת, עלינו, על כולנו, להילחם יחד, כתף אל כתף ובכל הכוח – נגד האנטישמיות, הטרור והשנאה. עלינו להילחם נגד השימוש לרעה במוסדות הבינלאומיים ככלי המאיים על עצם קיומה וזכותה להגנה עצמית של מדינת הלאום של העם היהודי- מדינת ישראל. בשום פנים ואופן לא נקבל כל ערעור על זכותו הלגיטימית של העם היהודי להגדרה עצמית בארצו – במדינת ישראל. הגיע הזמן לומר בפירוש: ערעור על זכותנו להתקיים הוא לא דיפלומטיה, אלא אנטישמיות גלויה".

הרצוג התייחס בסיום דבריו להסכמי השלום במזרח התיכון ואמר: "כרתנו בריתות והסכמי שלום ששינו את פני המזרח התיכון. אני מתפלל ליום בו נביא שלום יחד עם עוד ועוד מדינות באזורנו; ושבכל המזרח התיכון – ישראלים, פלסטינים, וכל עמי האזור, יחיו בשלום זה לצד זה".