קית' סיגל, ירדן ביבס ועופר קלדרון שבו היום לישראל לאחר למעלה משנה וחצי בשבי. השלושה, שהוחזקו בתנאים קשים ובמחסור במזון, העידו כי החשיפה לתקשורת ולהפגנות התומכים בארץ העניקה להם כוח להמשיך. בעדויות ראשונות שנחשפו בכאן 11, תיארו השלושה את המסע המפרך שעברו, כולל העברות תכופות בין מקומות מסתור שונים, מנהרות תת-קרקעיות ומתקני כליאה. כל אחד מהם פיתח דרכי התמודדות ייחודיות עם המצב הקשה.
סיפור הישרדותו של קית' סיגל מדגים את האתגרים היומיומיים שעמדו בפני השבויים. למרות היותו צמחוני, נאלץ לאכול בשר כדי לשרוד. הוא הוחזק בעיר עזה, בעיקר בדירות שבהן הוסתר בחדרים פנימיים מבודדים. רגע מכונן עבורו היה כששמע את קולו של בנו שי ברדיו – רגע שהביא עמו הקלה עצומה כשהבין שבנו ניצל מאירועי ה-7 באוקטובר.
עופר וירדן חלקו חוויות משותפות בימיהם הראשונים בשבי, תקופה שהתאפיינה ביחס קשה במיוחד. הם הוחזקו בתנאי כליאה מחמירים והיו נתונים להתעמרות פיזית ונפשית. למרות הקושי, כל אחד מצא דרך להתמודד: ירדן ניצל את זמנו ללימוד השפה הערבית, בעוד עופר שמר על זהותו כחייל מילואים עד לרגע שחרורו. ירדן התמודד עם לחץ נפשי מתמשך כששוביו הזכירו תדיר את משפחתו – אשתו שירי וילדיו כפיר ואריאל. למרות זאת, הצליח לשמור על תקווה ואף להרחיב את אופקיו באמצעות לימוד שפה חדשה.
ברגעי השחרור הראשונים התגלו פרטים המעידים על מצבם: עופר, שזוהה כחייל מילואים, שוחרר במדי צה"ל וביקש בירה – בקשה שנדחתה זמנית בשל מצבו הגופני החלש. קית', שהוחזק בבידוד יחסי, הגיע כשהוא סובל מרעב, לאחר שלא קיבל מזון מאז הצהריים שלפני שחרורו. חוט השני שקשר את סיפוריהם היה הקשר עם העולם החיצון – באמצעות חשיפה לתקשורת ולהפגנות התמיכה בישראל, שהזרימו תקווה מתמדת ללבם של השבויים והזכירו להם שלא נשכחו.
