הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, צפוי לכנס בימים הקרובים את סגל הפיקוד הכללי של צה"ל לדיון בממצאי התחקירים המטכ"ליים הנוגעים לאירועי ה-7 באוקטובר, לפני הצגתם לשר הביטחון. חלק מהתחקירים כבר הוצגו, אך בשל לוחות זמנים עמוסים ועיסוק בזירות השונות, התהליך עוכב. הדיון הקרוב צפוי לעסוק בעיקר במסקנות המרכזיות ובשאלות שעולות מהאירועים.
קצינים בכירים בצה"ל מותחים ביקורת על התחקירים וטוענים כי יש בעיות מהותיות בבחירת הנושאים שנבדקו ובאלו שהושמטו. לדבריהם, נושאים קריטיים כמו בניין הכוח של צה"ל לאורך השנים, השפעת סבבי ההסלמות, ההפגנות על הגדר, והמשפט "חמאס מורתע" לא זכו להתייחסות מספקת. בנוסף, נטען כי המסמך "חומת יריחו", שהיה אמור לשמש בסיס להיערכות מול פשיטת חמאס, לא נבדק לעומק, וכי לא הוכנה מענה מספק לפשיטה בהפתעה. גורמים בצה"ל מזהירים כי התהליך מעורר תחושת אי אמון גוברת, בשל התחושה שנושאים "לא נוחים" הושמטו או נרשמו תחת סעיפים כלליים.
במהלך הדיונים שנערכו עד כה נרשמו ויכוחים בין קצינים בכירים סביב נושאים כמו לוחות זמנים בתחקיר, פקודות שניתנו או לא ניתנו, מעורבות הכוחות בשטח, והעברת מידע קריטי. הרמטכ"ל נדרש לא פעם להתערב ולפשר בין הצדדים על קביעות ולקחים. קצינים שהשתתפו בדיונים ציינו כי הם התארכו מעבר למצופה, משום שהמשתתפים ביקשו "לדבר מדם ליבם" ולפרט את מהלך הקרבות, כולל הפרטים הקטנים, כדי להסביר כיצד התפתחו האירועים.
סיכום התחקירים צפוי להעלות שאלות כבדות משקל, במיוחד בנוגע לחלוקת האחריות לכשל בין הזרועות, האגפים ופיקוד הדרום. כמו כן, עולה השאלה כיצד יש לחלק את האחריות בין מה שהתרחש עד השעה 06:29 בבוקר האירועים, לבין מה שקרה לאחר מכן, במהלך 24 השעות הראשונות של הקרבות. נכון לעכשיו, לא ברור מי תיחקר את החלטות הרמטכ"ל והשיחות שקיים לפני ואחרי האירועים, כולל שיחות עם מפקד פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים.
הרמטכ"ל צפוי להציג את סיכום התחקירים לשר הביטחון ב-27 בפברואר 2025, שם יפרט את המסקנות והלקחים המרכזיים. עם זאת, נותרת שאלה פתוחה האם השר יקבל את המסקנות כפי שהן או שיעביר אותן להמשך טיפול של הרמטכ"ל הנבחר, איל זמיר.
