אב החטוף: כשרואים את הברדק ברחובות המחיר של הבן שלי עולה

לאחר שנה וחצי של שתיקה תקשורתית, ירון צנגאוקר, אביו של מתן החטוף בעזה, תוקף במרומז את אם בנו עינב, ממובילי המאבק הציבורי לשחרור החטופים.

בראיון מיוחד לחדשות כאן 11, מתאר צנגאוקר את הדילמות המורכבות שבבחירת דרך המאבק, ומסביר מדוע לדעתו פעילות שקטה עשויה להועיל יותר לשחרור בנו. "העדפתי להישאר במקום האישי שלי, ככה אני החלטתי, ככה אני רציתי", מסביר ירון צנגאוקר את שתיקתו הממושכת. "הגיע הזמן שנתחיל לדבר, להשמיע את הקול שלי, שיחזור במהרה".

הטריגר לראיון, הוא שעון החול שהתקבל ב-"מתנה" מחמאס, ונועד להעביר לאם עינב את המסר כי שעון החול אוזל ועליה להפעיל אמצעי לחץ נוספים על הממשלה. בהתייחסו למחאה הציבורית ולביקורת על בחירתו בפעילות מאחורי הקלעים, צנגאוקר מבהיר את עמדתו: "אנשים יכולים להיות 'עם היד קלה על ההדק', רושמים כל מה שרוצים. זה עובר לידי. אני יודע את האמת שלי. קשה מאוד, זה בן בכור, זה בן אהוב. ויש לו אבא, אבא אוהב. אבא שרוצה אותו בחזרה. כמה שיותר מהר".

צנגאוקר מביע דאגה מההשלכות של המחאה הקולנית שמובילה אם בנו: "אני חושב שזה מזיק לילד באיזשהי צורה", הוא מסביר. "המחיר שלו עולה כשרואים את כל הברדק ברחובות, וכן, זה התעודת ביטוח, הוא הפך להיות הג'וקר. ככה אני רואה את הדברים".

למרות הסתייגותו מצורת המחאה הרועשת, צנגאוקר מדגיש שגם הוא משתתף בפעילויות מחאה בדרכו שלו: "אני הולך למחאה, זה לא שאני לא הולך למחאה. אני הולך לצמתים במוצאי שבת, להרים דגלים בימי שישי. יש הפגנות ויש הפגנות. אני רוצה את הבן שלי, אם זה בדרך רעשנית או בדרך שקטה, וכל אחד יעשה את הבחירה שלו".

בהתייחסו לעסקת השבויים האחרונה, צנגאוקר מביע תקווה: "אני שמח עבור המשפחות שמקבלות את היקיר להן", הוא אומר. "אף אחד לא ציפה לשנה וחצי שיהיו לנו המון חטופים, שזה ייקח המון זמן להחזיר אותם. אבל יש אמונה, יש כוחות. אוספים כוחות".