לאחר ניצחון מרשים בבחירות שנערכו אתמול, פרידריך מרץ מתכונן לקבל את מושכות השלטון בגרמניה. מפלגתו הנוצרית-דמוקרטית זכתה בכמעט שליש מקולות הבוחרים, בעוד מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה הכפילה את כוחה והפכה למפלגה השנייה בגודלה. הבוקר (שני) נודע כי מרץ, הידוע בתמיכתו הנלהבת בישראל, שוחח טלפונית עם ראש הממשלה נתניהו והזמינו לביקור רשמי בגרמניה, צעד המתעלם במפגיע מצו המעצר שהוציא בית הדין הבינלאומי בהאג. במקביל, מתמודד המנהיג המיועד עם שורת אתגרים מורכבים בזירה הפנימית והבינלאומית.
תוצאות הבחירות שפורסמו אמש (ראשון) העניקו למפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) כ-29 אחוזים מקולות הבוחרים, ובכך הציבו את מנהיגה, פרידריך מרץ, בעמדה מועדפת להרכבת הממשלה הבאה. במקום השני ניצבת מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה (AfD), המזוהה עם הימין הקיצוני, אשר השיגה הישג חסר תקדים עם תמיכה של כ-20 אחוזים מהבוחרים – כפול מכוחה בבחירות הקודמות.
המפסידה הגדולה של הבחירות היא מפלגתו של הקנצלר היוצא אולף שולץ, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שזכתה בשיעור התמיכה הנמוך ביותר מאז איחוד גרמניה – 16 אחוזים בלבד. תוצאה זו מציבה אותה במקום השלישי בנוף הפוליטי הגרמני.
"אעבוד להקמת ממשלה בהקדם האפשרי", הצהיר מרץ לתומכיו לאחר קבלת תוצאות המדגמים. בשיחות עם גורמים קרובים אליו, ציין המנהיג המיועד את הנושאים הבוערים שעל סדר היום: ההתמודדות עם המשבר הכלכלי המעמיק, סוגיית ההגירה, המתיחות מול רוסיה, והיערכות ליחסי העבודה עם ממשל טראמפ בארה"ב, בצד המאמצים לקידום סיום המלחמה באוקראינה.
הבוקר פרסמה לשכת ראש הממשלה בישראל הודעה על שיחת טלפון שהתקיימה בין מרץ לבין נתניהו. על פי ההודעה, מנהיג ה-CDU הזמין את ראש הממשלה הישראלי לביקור רשמי בגרמניה, בניגוד ברור לצו המעצר הבינלאומי שהוצא נגדו בבית הדין בהאג.
מסלול חייו של פרידריך מרץ משקף מסע פוליטי לא שגרתי. צאצא למשפחה בעלת מסורת משפטית, החל את דרכו הציבורית בשנות השמונים כנציג בפרלמנט האירופי, ובהמשך כיהן כחבר בבונדסטאג – בית הנבחרים הגרמני. לאורך הקריירה הראשונית שלו, התבלט מרץ בהתנגדותו הנחרצת לקומוניזם ואף מילא תפקיד מרכזי באופוזיציה לממשלתו של הקנצלר דאז, גרהרד שרדר.
אירוניה פוליטית ליוותה את המשך דרכו: דווקא כאשר מפלגתו זכתה בשלטון תחת הנהגתה של אנגלה מרקל, בחר מרץ לעזוב את הזירה הציבורית. כיריב פוליטי של מרקל בתוך שורות המפלגה, הבין כי סיכוייו לקידום תחת הנהגתה מוגבלים. הוא פנה לקריירה פרטית כעורך דין, ייצג תאגידים משמעותיים וצבר הון רב. רק לאחר פרישתה של מרקל מהזירה הפוליטית, החליט מרץ לשוב לחיים הציבוריים, ובשנת 2022 נבחר להוביל את האיחוד הנוצרי-דמוקרטי.
השקפת עולמו השמרנית של מרץ באה לידי ביטוי בולט בסוגיית ההגירה. הוא ידוע בביקורת הנוקבת שלו כלפי מדיניות הקליטה הגרמנית. בחודשים האחרונים התבטא בחריפות נגד מהגרים שלדבריו "לא עושים די כדי להשתלב בחברה הגרמנית". באחד מנאומיו האחרונים אף הצהיר כי "יש אנשים שמקומם לא בגרמניה" – אמירה שעוררה סערה ציבורית.
בכל הנוגע ליחסיו עם ישראל, מרץ מצטייר כתומך נחוש במיוחד. במסגרת קמפיין הבחירות, התחייב לבטל את הגבלות הייצוא הביטחוני שהטילה גרמניה על ישראל בעקבות המלחמה בעזה. יתרה מזאת, הביע עמדה מתריסה ביחס לצו המעצר שהוציא בית הדין הבינלאומי נגד ראש הממשלה נתניהו. מרץ רמז מספר פעמים כי בכוונתו לפעול למציאת מנגנונים שיאפשרו לנתניהו להמשיך ולבקר בגרמניה ובמדינות האיחוד האירופי, חרף הצו הבינלאומי.
עם כניסתו הצפויה לתפקיד, יתמודד מרץ עם מגוון אתגרים משמעותיים. בראשם ניצבים המיתון הכלכלי המעמיק, לחצי ההגירה הגוברים, והצורך לנווט את גרמניה בזירה בינלאומית מורכבת – בין היחסים המתוחים עם רוסיה לבין הקשרים המשתנים עם ארצות הברית בעידן החדש. בנוסף, תצטרך ממשלתו להתמודד עם אחת התקופות המאתגרות בהיסטוריה האירופית המודרנית, על רקע המלחמה המתמשכת באוקראינה והשלכותיה על היבשת כולה.
לב מלכים ושרים ביד ה’!