"נקברתי תחת ההריסות": נועה ארגמני בעדות מצמררת באו"ם

בדיון מיוחד שנערך אתמול במועצת הביטחון של האו"ם העידה נועה ארגמני, אשר שוחררה מהשבי בעזה על ידי כוחות הביטחון הישראליים. היא שיתפה את סיפורה הקשה וקראה לפעולה מיידית להצלת 63 החטופים הנותרים. במעמד רווי רגשות, ארגמני סיפרה על אימת החטיפה מהנובה על הפרידה הכואבת מבן זוגה, ועל הזוועות שחוותה בשבי החמאס. בין היתר תיארה כיצד הייתה עדה למותם של חטופים אחרים וכיצד ניסתה להגן על ילדות צעירות שהוחזקו עמה.

פדויית השבי הישראלית הגיעה אל מעוז הדיפלומטיה העולמית בהזמנת המשלחת הישראלית ומשלחת ארצות הברית לאו"ם. בפני הפורום הבכיר שעסק במצב ההומניטרי בעזה, חשפה ארגמני את המציאות הקשה של החטופים ואת סיפורה האישי המטלטל. "נחטפתי על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר ממתחם הנובה יחד עם בן זוגי, אבינתן אור. נלקחנו בכוח, הופרדנו ונכנסנו לגיהינום עלי אדמות. החזקתי את ידו של אבינתן ככל שיכולתי, אבל ברגע אחד של אימה – נקרענו זה מזו, ונגררנו אל הלא נודע", פתחה ארגמני את עדותה.

במהלך דבריה המרגשים, הדגישה ארגמני את הדחיפות שבשחרור החטופים: "אין לנו יותר זמן. אני כאן היום כי קרה לי נס, אבל עדיין יש 63 חטופים שחיים את הסיוט הזה. הם נמצאים בחשיכה מוחלטת, מבלי לדעת אם יחיו או ימותו ברגע הבא. כל רגע שעובר הוא נצח של סבל. אנחנו מדברים על אנשים חפים מפשע שנחטפו ממיטותיהם, מחייהם הפשוטים – ונלקחו לעולם של עינויים והשפלה. חמאס התייחס אלינו כמו לכלים במשחק מרושע, מונעים מאכזריות לשמה."

בעדותה, הזכירה ארגמני את האובדן הטרגי של משפחת ביבס: "אתם לא צריכים שאספר לכם על תינוק בן 9 חודשים, כפיר, ועל אחיו בן ה-4, אריאל ביבס, ואימם שירי. רק אם ותינוקיה – והם נרצחו באכזריות בשבי. הם לא מתו בקרב. הם לא היו לוחמים. הם היו ילדים רכים, שדמם נשפך בברוטליות שלא תיאמן. זהו חמאס – ארגון שמרסק תינוקות בידיו וחוגג את המוות."

הניצולה שיתפה גם את החוויה הקשה של שהותה בשבי עם ילדות צעירות: "במהלך שהותי בעזה, הוחזקתי עם שתי ילדות קטנות – הילה רותם ואמילי הנד. באותו זמן אמילי הייתה בת 8 והילה בת 12. ראיתי את הפחד בעיניהן, את הרעד בגופן. הייתי חייבת להיות חזקה בשבילן, להסתיר את הזוועות כדי שיוכלו לשרוד עוד יום."

בהמשך עדותה, תיארה ארגמני אירוע דרמטי שבו כמעט איבדה את חייה וראתה את מותו של חטוף אחר: "ערב אחד, הבית שבו היינו מוחזקים הופצץ, ומצאנו את עצמנו קבורים תחת ההריסות. איתי הצליח לקום, אבל אני ויוסי נלכדנו מתחת לערמות הבטון. לא יכולתי לזוז. לא יכולתי לנשום. נשאבתי לחשכה וחשבתי שזהו, אלו השניות האחרונות של חיי. צעקתי בכל כוחי כדי שמישהו ישמע אותי, ושמעתי גם את הצעקות של יוסי. צעקות של כאב, של תחנונים, של אדם הלכוד בין חיים למוות. ואז, אחרי כמה שניות, שמעתי רק דממה. יוסי מת לידי, לבד, חסר ישע."

לאחר מכן, חלקה ארגמני טרגדיה נוספת: "יומיים אחרי שעברנו לבית אחר, איתי נרצח באכזריות על ידי אחד מחוטפינו. הוא היה איתי מהיום הראשון של השבי. דיברנו על משפחותינו, על החיים שהשארנו מאחור. הוא היה נשמה טהורה. ועכשיו הוא איננו. הקהילה הבינלאומית חייבת להבין: החטופים שלנו חיים בגיהינום עלי אדמות. אין להם זמן! אין להם תקווה בלי מעשה. הם חייבים לחזור הביתה עכשיו."

בסיום עדותה המרגשת, חלקה ארגמני מסר שקיבלה מאמה: "מה שהחזיק אותי בחיים בשבי ועד עכשיו, זה משהו שאמא שלי תמיד אמרה לי: תמיד תהיי טובה, תמיד תחזיקי באור. אז כאן, בפורום הזה, אני אסיים במילים האלה: תהיו טובים. אך יותר מזה, תהיו צודקים. תפעלו עכשיו. תביאו אותם – את כולם – הביתה עכשיו."

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון התייחס לעדותה הצפויה של ארגמני: "תודה נועה. אנחנו מודים לך על האומץ שלך, ועל כך שאת משמיעה קול ברור בשם אלו ששבו הביתה ובשמם של אלו שעדיין נמצאים בשבי." לאחמ"כ אמר דנון "נחשפתם היום לראשונה לעדות מטלטלת של נועה ארגמני, מחר מדינת ישראל תלווה למנוחות את שירי ביבס וילדיה כפיר ואריאל שנרצחו באופן ברברי על ידי מחבלי חמאס. תאמינו לי כאשר אני מסתכל אליכם ואומר לכם שאנחנו נחושים להשיב את כל החטופים הביתה ולחסל את חמאס.