מכירים את הבדיחה על הטובע שצועק לעזרה והמציל על החוף מבקש ממנו להוכיח קודם שיש סיכוי להצלה? זה בדיוק מה שקורה עכשיו בכנסת ישראל.
השבוע נחשפנו שוב לפנים האמיתיות של הפוליטיקה הישראלית, כשח"כ אביחי בוארון אסף מעל 60 חתימות להדחת איימן עודה בעקבות התבטאויותיו המחפירות. עודה, שהשווה את חטופינו למחבלי חמאס, הצליח לעשות את הבלתי ייאמן – לגרום אפילו ל"יש עתיד" לחתום על הדחתו. אבל היכן היו המפלגות החרדיות? אה, הן עסוקות ב"חישובי מסלול מחדש".
במקום לעמוד לצד המוסר הבסיסי ביותר, במקום להגן על כבודם של החטופים ומשפחותיהם, המפלגות החרדיות בחרו להפעיל מחשבון פוליטי. "תוכיחו שיש סיכוי ואז נתמוך", הן אומרות. וואו, איזו עמידה עקרונית מרשימה! כאילו שעמדה ערכית צריכה להיות מותנית בסיכויי ההצלחה שלה.
זה מזכיר לי את אותו נהג שרואה תאונה בכביש ומחליט אם לעצור לעזרה רק אחרי שהוא בודק כמה אנשים כבר עצרו ומה הסיכוי שהעזרה שלו תשנה משהו. יופי של מוסר, אין מה לומר.
אותן מפלגות חרדיות, שמוכנות להפיל ממשלות (לעיתים בצדק) כשמדובר בתקציבי ישיבות או בחוק הגיוס, פתאום נהיות פרגמטיות כשעל הפרק עומדת הדחתו של מי שהשווה בין קורבנות טרור למרצחיהם. מצחיק איך העקרונות מתגמשים כשזה נוח, לא?
וכל זה קורה בזמן שמשפחות החטופים עדיין מחכות לאהוביהן, בזמן שישראלים חפים מפשע מוחזקים במנהרות בתנאים תת-אנושיים. אלה אנשים שיצאו למסיבה בשבת בבוקר וחייהם השתנו לנצח, ואילו מחבלי חמאס? אלה אנשים שבחרו במודע להצטרף לארגון טרור, לרצוח ולשחוט. וח"כ עודה מעז להשוות ביניהם.
המלך שלמה, החכם באדם, לא היה צריך "הוכחה סטטיסטית" כדי לדעת מה צודק. כשהגיעו אליו שתי נשים שטענו לאותו תינוק, הוא הציע לחתוך את התינוק לשניים. האם האמיתית ויתרה מיד – כי ערכים אמיתיים אינם זקוקים לחישובי הצלחה.
בסופו של יום, הפוליטיקה היא אמנות האפשרי, אך היא גם בבואה של הערכים שלנו כחברה. כשמפלגות מסרבות לגנות השוואה בין חטופים למחבלים רק כי "אין לזה סיכוי לעבור", הן לא רק נמנעות מעמידה עקרונית – הן גם מאותתות על סדרי העדיפויות שלהן.
המשורר הבריטי אדמונד ברק אמר פעם: "כל מה שדרוש כדי שהרוע ינצח הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר". או במקרה שלנו – שיחכו להוכחה סטטיסטית שהמאבק ברוע יצליח לפני שהם מצטרפים אליו.
אז מה כן ניתן לעשות? אפשר וצריך להקים חזית מוסרית רחבה. להמשיך ולהתעקש בהדחה, גם אם ההדחה לא תצלח. חשוב שהכנסת תתאחד בגינוי נחרץ.
בעולם אידיאלי, הייתה הכנסת מתאחדת אל מול דברי הבלע של עודה. אבל אנחנו חיים בישראל של 2025, היכן ששיקולים פוליטיים גוברים על ערכים בסיסיים. אז בפעם הבאה שמישהו יספר לכם על "ערכי המשפחה" או "כבוד האדם", זכרו את היום בו היה צריך "להוכיח סיכויי הצלחה" כדי לגנות השוואה בין חטופים למחבלים.
כי לפעמים, הפוליטיקה הישראלית היא כמו אותה בדיחה ישנה: שני פוליטיקאים רואים אדם טובע. האחד אומר לשני: "צריך לעזור לו!". והשני עונה: "רק אם הוא מבטיח להצביע בשבילנו בבחירות הבאות".
הכותב הינו יועץ תקשורת
