מחקר פורץ דרך של לאומית שירותי בריאות מצביע על קשר אפשרי ומפתיע בין חיסון נגד טטנוס לבין הפחתת הסיכון לחלות במחלת פרקינסון. המחקר, שפורסם לראשונה בתקשורת הישראלית, מגלה כי בקרב אנשים שהתחסנו נגד טטנוס בחמש השנים האחרונות, הסיכון לחלות בפרקינסון היה נמוך ב-83 אחוזים.
ד"ר אריאל ישראל, מנהל מכון המחקר של לאומית, מסביר: "בחנו את כל המאפיינים של המבוטחים שלנו שחלו בפרקינסון במהלך השנים, וניסינו לראות במה הם שונים ממטופלים אחרים. מצאנו הבדלים מעניינים ולא צפויים, כאשר אחד ההבדלים שהיו הכי בולטים היה ההיסטוריה של החיסונים שהם קיבלו".
הנתונים שנאספו מצביעים על דפוס מעניין: "בקרב חולי הפרקינסון, שיעור המחוסנים נגד טטנוס היה נמוך יותר, או שהמרחק מהחיסון היה גדול יותר", מספר ד"ר ישראל. "ראינו גם אפקט הדרגתי – ככל שעבר זמן רב יותר מאז החיסון האחרון לטטנוס-דיפטריה, היה שיעור גבוה יותר של תחלואה בפרקינסון".
ממצא חשוב נוסף הוא שבקרב חולי פרקינסון שכן התחסנו לטטנוס, קצב התקדמות המחלה היה איטי יותר בהשוואה לאלה שלא חוסנו.
פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה בלאומית, מסביר את ההיגיון מאחורי הקשר האפשרי: "אנחנו יודעים שהטוקסין או הרעלן של חיידק הטטנוס פוגע בתאי עצב. זה מנגנון המחלה. פרקינסון היא גם מחלה שפוגעת בתאי עצב, אז כנראה שזה הקשר ביניהם".
ההשערה היא שהחיידק יכול להיות קיים בגוף האדם, למשל בתוך מערכת העיכול, ושם הוא יכול להפריש באופן איטי את הטוקסין, ויתכן שפעילות זו תורמת להופעת המחלה. חיסון טטנוס, הניתן בכמה מנות, נועד להגן מהמחלה הקשה שגורם החיידק במערכת העצבים, ועשוי להפחית את הסיכון לפרקינסון.
במחקר היה שותף גם פרופ' ניר גלעדי, מבכירי חוקרי הפרקינסון בעולם, שהלך לעולמו בשנה שעברה, לפני שהמחקר הושלם. פרופ' וינקר מקווה שכעת יהיו חוקרים שירימו את הכפפה ויבצעו מחקרים קליניים שיבחנו את הקשר שנמצא.
"היום אין לנו ריפוי לפרקינסון, וכל מה שאנחנו עושים זה מאיטים טיפה את התקדמות המחלה", מסביר פרופ' וינקר. "ולכן אם תהיה בעתיד איזושהי בשורה של משהו שמונע התפתחות של פרקינסון, זה דרמה מאוד גדולה".
חשוב להדגיש כי מדובר על מחקר תצפיתי שמתבסס על ניתוח נתונים מתיקים רפואיים, ולא מוכיח קשר סיבתי בין קבלת החיסון להפחתת התחלואה. עם זאת, התוצאות פותחות פתח למחקרים נוספים שעשויים להביא בעתיד לפריצת דרך במניעה ובטיפול במחלת הפרקינסון.
