אלפי תושבי מודיעין עילית לכודים בפקקים "אין דרך חזרה הביתה"

המוני חוגגים שיצאו מהיישובים החרדיים לכיוון ירושלים לרגל שמחת פורים מצאו את עצמם במלכודת תנועה חסרת תקדים. מסלולי הנסיעה לבירה הפכו לצירי סבל כשזמני ההגעה התארכו לכפל מהרגיל. במוקד המשבר התחבורתי עמדה העיר מודיעין עילית, שם נוצרה מצוקה קשה בשל תשתית כבישים מוגבלת. תושבים נאלצו לאלתר פתרונות עוקפים דרך שבילי עפר, במה שכונה בפי המקומיים "דרך בורמה של קריית ספר".

שמחת החג התחלפה במהרה בתסכול עמוק כאשר אלפי אזרחים, שביקשו לחגוג את פורים בעיר הקודש ירושלים, מצאו את עצמם במצב תחבורתי בלתי אפשרי. הכבישים המובילים לירושלים הפכו למגרשי חניה ענקיים, כשרכבים פרטיים ואוטובוסים עמוסים נעו בקצב הליכה, אם בכלל. מאז שעות הצהריים החלו להצטבר דיווחים על עומס תחבורתי יוצא דופן בצירים המרכזיים העולים לבירה. נהגים ונוסעים שיתפו בתסכולם כאשר מסלולי נסיעה שבימים רגילים אורכים שעה, הפכו למסע מתיש בן שעתיים ויותר.

הסבל האנושי הגיע לשיאו במודיעין עילית, שם נוצרה מצוקה חריפה במיוחד. "משפחות שלמות עומדות בשרב של 32 מעלות, עם תחפושות, עם משלוחי מנות, עם המון עצב וייאוש בעיניים. תינוקות בוכים". תיאורים אלה משקפים את המציאות הקשה שחוו התושבים שניסו להגיע לחגיגות בירושלים.

יועץ התקשורת יצחק פלדמן תושב העיר תיאר את הפקקים העצומים, "ניסיתי לצאת מהעיר עם הילדים לכיוון ירושלים. עמדנו למעלה משעה, הפקקים עוד בתוך העיר עצמה. אפילו לא הצלחנו להגיע ליציאה מהעיר. ראינו מחזות עצובים בצד הדרך; משפחות שלמות עומדות בשרב של 35 מעלות, עם תחפושות, עם משלוחי מנות, עם המון עצב וייאוש בעיניים. תינוקות בוכים, ולאיש לא אכפת מכל זה. בשלב מסוים מצאנו פירצה שאפשרה לנו לפרסס וברחנו בחזרה הביתה. יש כאלו שעדיין תקועים ויש להם חלום אחד: להצליח לפרסס".

שורש הבעיה במודיעין עילית נעוץ בתכנון לקוי של תשתיות התחבורה. העיר מחוברת לעולם החיצון דרך פתח יציאה צר אחד בלבד המוביל לכביש 446 ומשם לצומת שילת ואל כביש 443 – הציר המרכזי לירושלים. מצב זה יצר צוואר בקבוק שלא הצליח להכיל את עומס הרכבים ביום החג. מתברר כי קיימת אפשרות תכנונית לפתרון המצוקה באמצעות סלילת יציאה נוספת והקמת כביש עוקף עד מחסום מכבים על ציר 433. אולם לפי הדיווחים, תוכנית זו מוקפאת בשל התנגדות מצד ארגוני סביבה המבקשים להגן על ערכי הטבע באזור.

ההשלכות של מחדל תשתיתי זה הורגשו היטב בחג הפורים הנוכחי. לא רק היציאה מהעיר הפכה לבלתי אפשרית, אלא גם הכניסה אליה כמעט נחסמה לחלוטין בשל ריבוי כלי הרכב המנסים לצאת מהעיר. במצב של אין ברירה, החלו התושבים לאלתר פתרונות יצירתיים. ברשתות החברתיות הופץ תיעוד של תושב מודיעין עילית שמצא נתיב מילוט מקורי – נסיעה בדרכי עפר צדדיות המובילות אל מחוץ לעיר. מסלול זה זכה לכינוי "דרך בורמה של קריית ספר", על משקל הדרך ההיסטורית שנסללה במלחמת העצמאות.

ככל שחלפו השעות, התפשטה השמועה על המסלולים החלופיים, וכלי רכב נוספים הצטרפו למאמץ למצוא נתיבים עוקפים. משפחות רבות, לבושות בתחפושות פורים ועמוסות במשלוחי מנות, ניסו למצוא את דרכן אל חגיגות הפורים בירושלים חרף המכשולים התחבורתיים. עומסי התנועה החריגים העלו לדיון ציבורי את סוגיית התשתיות הלקויות ביישובים החרדיים, והצורך הדחוף בפתרונות תחבורה הולמים שיאפשרו תנועה חופשית בימי חג ומועד, כמו גם בימי שגרה.