הסקר השנתי המודד את רמת האושר והרווחה בקרב תושבי 147 מדינות ברחבי העולם פורסם היום (חמישי) וחושף תמונה מעניינת במיוחד לגבי החברה הישראלית. למרות תקופה רוויית אתגרים ביטחוניים וחברתיים, ישראל ממשיכה להחזיק במקום מכובד בצמרת המדד, כשהיא ממוקמת במקום השמיני מבין כלל המדינות שנסקרו.
את הדירוג העולמי מובילה פינלנד, שזוכה למקום הראשון, כשאחריה מדורגות דנמרק, איסלנד, שוודיה והולנד. בחמישייה השנייה של העשירייה המובילה נמצאות קוסטה ריקה, נורבגיה, ישראל, לוקסמבורג ומקסיקו, כאשר שתי המדינות הלטינו-אמריקאיות מציגות הישג מרשים בכניסתן לעשירייה המובילה.
כיצד ניתן להסביר דירוג גבוה כל כך במדינה המתמודדת עם שסעים חברתיים ומציאות ביטחונית מורכבת? המומחית ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר מאוניברסיטת בר אילן, מציעה פרשנות: "למרות שנת המלחמה, ישראל שומרת על מקומה בעשירייה הפותחת של דירוג האושר העולמי ומובילה את העולם במדד איכות הקשרים החברתיים".
היא מבהירה כי יש להבין את המתודולוגיה של המדד: "דו"ח האושר העולמי מתבסס על מדד שביעות הרצון מהחיים שהוא מדד שמשקף בעיקר פרמטרים חברתיים-מבניים כמו יציבות הכלכלה, רמת שירותי בריאות ותרומה לצדקה. זהו מדד יציב המשקף את חוסנה העמוק של החברה הישראלית, ולא בהכרח משקף את הרגשות היומיומיים של האוכלוסייה".
ואכן, כאשר בוחנים את המדדים הרגשיים בדו"ח, מתגלה תמונה מורכבת יותר. הנתונים מצביעים על עלייה משמעותית בתחושות השליליות בקרב הציבור הישראלי. במדד המודד דאגה, עצב וכעס, טיפסה ישראל מהמקום ה-119 בשנת 2023 (טרום המלחמה) למקום ה-50 כיום – נתון המעיד על השינוי הדרמטי במצב הרוח הלאומי.
נתון מטריד נוסף שעולה מהדו"ח נוגע למידת האמון שרוחש הציבור למוסדות המדינה. במדד תפיסת השחיתות, חלה נסיגה משמעותית, כאשר ישראל מדורגת כעת במקום ה-109, לעומת המקום ה-80 בו הייתה בשנת 2021. שחיקה זו באמון הציבור מהווה אתגר מהותי לחוסן החברתי ולמערכות השלטון.
בהשוואה בינלאומית, גרמניה שיפרה את מעמדה ועלתה מהמקום ה-24 למקום ה-22, בעוד ארצות הברית רשמה ירידה של מקום אחד, וכעת היא ממוקמת במקום ה-24 – הדירוג הנמוך ביותר שלה בתולדות המדד. בקצה התחתון של הרשימה ניצבת אפגניסטן, המדורגת אחרונה מבין 147 המדינות שנכללו בסקר.
ההבדלים בין המדינות ניכרים גם בציונים הממוצעים שהעניקו התושבים לחייהם: אזרחי פינלנד העניקו ציון ממוצע של 7.736 מתוך 10 נקודות אפשריות, בניגוד חד לציון הנמוך של 1.364 שהעניקו לעצמם תושבי אפגניסטן.
המסקנה העולה מהדו"ח מצביעה על פער מעניין בין רמת שביעות הרצון הכללית הגבוהה בישראל, המבוססת על תשתיות חברתיות איתנות, לבין התחושות הרגשיות המידיות המושפעות מהאתגרים העכשוויים. תופעה זו מדגימה את יכולת החוסן של החברה הישראלית לצד הקשיים עמם היא מתמודדת בתקופה המורכבת הנוכחית.