אליה כהן, ששוחרר משבי חמאס בעזה לאחר 505 ימים, מגולל לראשונה את רגעי הפחד, הרעב והכאב, לצד התקווה והאמונה שהחזיקו אותו בשבי.
ברשומה שפרסם ברשת החברתית, תחת הכותרת 'זְכוֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָךְ הַיּוֹם' מספר כהן: "החלטתי היום, סוף סוף, לשבת ולסכם את התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה. תקופה של 505 ימים שלא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין. 505 ימים של שבי. של חושך. של ניתוק מוחלט מהעולם, מהמשפחה שלי, מהחברים שלי, מזיו (ארוסתו – א"ה).
לקח לי קצת זמן לאסוף את עצמי, להבין איך בכלל אפשר להסביר במילים את מה שעברתי שם. את הסיטואציות הכי קשות, הכי הזויות, הכי כואבות שאדם יכול לפגוש. היו שם רגעים ששום סרט לא יכול לשחזר. רגעים של רעב, של פחד, של כאב מטורף בגוף ובלב. והיו גם רגעים קשים, כאלו שהייתה בהם תחושת אובדן, תחושת בדידות מוחלטת.
אבל למרות הכול – דבר אחד לא הצליחו לשבור בי: את הרוח שלי. התקווה הקטנה בלב שבאמת, איכשהו, יקרה פה נס ואני אחזור הביתה. והחיוך… כן, גם כשלא היה על מה, ניסיתי להחזיק את החיוך. כי ככה מנצחים את החושך".
כהן מוסיף ומגולל את התחושות בימים האפלים: "כשאני פה, מסתכל אחורה, אני מבין שהכוח שלי לא היה רק שלי. היה לי פה עם שלם מאחוריי. כל חייל, כל אדם שיצא לרחובות, שהניף שלט, שצעק את השם שלי, שהתפלל, שנלחם פיזית בשביל לראות אותי חוזר – אתם הייתם הנס שלי.
ובתוך כל האור הזה, אני לא שוכח את המחיר הכבד. יש משפחות שלא יקבלו את הבן או הבת שלהן בחזרה. חיילים יקרים שנתנו את החיים שלהם בשביל להחזיר אותי, להחזיר אותנו. משפחות שכולות שכואבות יום יום את הכאב הזה, את הריק הזה שאף אחד לא יכול למלא. אני לא יכול לדמיין את גודל הכאב, אבל אני רוצה שתדעו – בכל נשימה שלי, אני לא שוכח אתכם. החיים שקיבלתי במתנה הם גם בזכותם. בזכות הגבורה והמסירות של היקרים שלכם.
החיבוק שאני מקבל מעם ישראל מהרגע שחזרתי – הוא בלתי נתפס. והחברים שלי, המשפחה שלי, זיו – האנשים שלא ויתרו עליי לשנייה – אין לי מילים להודות לכם".
לקראת סיום, פונה אליה כהן בבקשה: "בכנות, ישבתי לכתוב לא סתם, אני כותב בתור אחד שאיבד את הכל וקיבל את החיים במתנה. אני רוצה שתעצרו רגע ותחשבו: כמה פעמים ביום אתם שוכחים להעריך את מה שיש לכם? המשפחה. החברים. הקפה של הבוקר. השקט הזה בלילה. אל תחכו שמישהו ייקח לכם את זה כדי להבין.
אני כאן היום כדי להזכיר לכם – החיים הם מתנה. תאהבו. תחיו. תעריכו ואל תשכחו – גם ברגעים הכי קשים, מותר להתייאש – אבל אסור לוותר".
אין יאוש בעולם
ובנוגע לוויתור, על איזה וויתור??
שלא ויתרו עליו ובסוף החזירו אותו , וכן שהוא לא וויתר והאמין שיצא.
עם ישראל מחבק אותך חזק ואת כל אלו ששבו ,
ואלו שלא … הי”ד כאב גדול מנשוא…
אנא תגאל אותנו הקב”ה
והכי מדויק שהקב’ה בחר להחזיר אותו , והקב”ה לא מוותר על אף יהודי הכל בחישוב בכי מדויק שיש … חשבונות שמיים ….
אין יאוש בעולם כלל
אוהבים אותך
שמחים שחזרתה
מרגש
להעריך מה שיש לנו ונראה מובן מאליו
זה מה שאני לוקח מדבריו
חבל שלא מזכירים את הקב"ה. הכל מאדון הכל!