השבוע חשפה מערכת הביטחון את סדר היום הרשמי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, מיום מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. החשיפה התרחשה רק לאחר מאבק משפטי ממושך, כאשר בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלות המערכת הביטחונית, שהתעלמה במשך למעלה משנה מבקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע.
"צה"ל לא השיב כלל לבקשה המקורית", קבע בית המשפט בהחלטתו, ורק לאחר הגשת העתירה והתערבות משפטית, הסכים הצבא להעביר את המידע – וגם זאת רק באופן חלקי, ממש לפני המועד האחרון שנקבע על-ידי השופטים. התיעוד שנחשף מעלה שורה של תהיות לגבי התנהלות הפיקוד הבכיר בצה"ל בשעות הגורליות של תחילת המתקפה. לפי נתוני לוח הזמנים, עבר פרק זמן משמעותי עד שהתקיימה תקשורת ישירה בין הרמטכ"ל לבין מפקדי השטח והדרג המדיני.
שיחתו הראשונה של הלוי עם מפקד פיקוד דרום, האחראי על הגזרה שבה התרחשה המתקפה, תועדה ביומן רק בשעה 8:29 בבוקר – כשעתיים לאחר תחילת האירועים. השיחה עצמה נמשכה כשמונה דקות בלבד. שיחה נוספת בין השניים התקיימה בשעה 9:37, אך זו ארכה שלוש דקות בלבד, לפי התיעוד שפורסם.
תמונה מטרידה עוד יותר עולה בכל הנוגע לתקשורת עם מפקד חיל האוויר. הזימון לשיחה הראשונה עם מפקד החיל ביום המתקפה נרשם ביומן הרמטכ"ל רק בשעה 11:07 – יותר משלוש שעות לאחר תחילת האירועים, בזמן שהלחימה כבר הייתה בעיצומה בגזרת עוטף עזה.
הפער המשמעותי ביותר נוגע לתקשורת עם הדרג המדיני. על פי היומן, השיחה הראשונה בין הרמטכ"ל לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט, נקבעה רק לשעה 11:27 – כחמש שעות לאחר תחילת המתקפה. יתרה מכך, השיחה עצמה נמשכה כארבע דקות בלבד, פרק זמן שמעלה תהיות לגבי עומק הדיווח וההתייעצות בשעה כה קריטית.
פרט מעניין נוסף שנחשף ביומן מתייחס למועד הפגישה האחרונה בין שר הביטחון והרמטכ"ל טרם המתקפה. השניים שוחחו לאחרונה ביומיים לפני האירועים, ב-5 באוקטובר. במה דנו באותה שיחה? באופן אירוני, כפי שמתועד ביומן, הם קיימו הערכת מצב לגבי כשירות צה"ל – ממש יומיים לפני אחד האירועים הביטחוניים החמורים בתולדות המדינה.
מומחים לענייני ביטחון מציינים כי לוח הזמנים שנחשף מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע לדריכות ולכשירות הפיקודית של המטה הכללי בזמן אמת. פרקי הזמן הארוכים שחלפו עד ליצירת תקשורת ישירה בין הגורמים המרכזיים במערכת הביטחון, בצירוף משך השיחות הקצר, משקפים אתגרים בתיאום ובהעברת מידע בזמן משבר.
בתגובה לפרסום, גורמים במערכת הביטחון הדגישו כי היומן המנהלי משקף רק את השיחות והפגישות המתוכננות, ואינו כולל את מכלול התקשורת והפעילות שהתרחשה באותן שעות גורליות. עם זאת, עצם העובדה שנדרשה התערבות משפטית לחשיפת המידע, ושהמידע הועבר רק באופן חלקי, ממשיכה לעורר ביקורת ציבורית.
