הפנייה של סבסטיאן באסו לבית המשפט הפדרלי בארגנטינה מסמנת התפתחות דרמטית בחקירה המתמשכת של הפיגוע בבניין ארגון AMIA (האגודה היהודית הקהילתית בארגנטינה). בבקשה, שהוגשה 31 שנים לאחר המתקפה הקטלנית, דורש המוביל את החקירה המשפטית להוציא צו הסגרה תקף בארגנטינה ומחוצה לה כנגד עלי חמינאי, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית של איראן.
באסו מצביע על מעורבות משמעותית של חמינאי בתכנון ההתקפה שהרעידה את בואנוס איירס ב-18 ביולי 1994. על פי הטענות המפורטות בתביעה, האייתוללה העליון של איראן לא רק ידע על התכנון אלא "היה אחראי להוצאת פסק ההלכה (פתווה) שהורה על ביצועו" של הפיגוע הרצחני. הפתווה, שהיא פסיקה דתית מחייבת באסלאם, שימשה לכאורה כאישור דתי רשמי למתקפת הטרור.
הפיגוע נגד בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס, שהתרחש לפני למעלה משלושה עשורים, היה אחד מהמתקפות האנטישמיות הקטלניות ביותר במחצית השנייה של המאה ה-20. המתקפה גבתה את חייהם של 85 בני אדם והותירה מאות פצועים, כשהיא מטילה צל כבד על הקהילה היהודית הגדולה של ארגנטינה ומעוררת חששות לביטחונה ברחבי העולם.
הבקשה החדשה למעצר חמינאי מגיעה לאחר שורה של התפתחויות מטרידות, כשהבולטת שבהן היא הרצח של התובע הקודם בתיק. אלברטו ניסמן, שחקר את הפיגוע במשך שנים ארוכות, נמצא מת בדירתו "בינואר 2015, יום לפני שהוא היה אמור להציג את טענותיו לקונגרס הארגנטינאי".
העיתוי של מות ניסמן עורר חשדות כבדים, כיוון שהתובע עמד להציג בפני בית המחוקקים הארגנטינאי ראיות שלטענתו קושרות גורמים איראניים בכירים לפיגוע. מותו, שתחילה הוצג כהתאבדות ומאוחר יותר הוגדר כרצח, הוסיף שכבה נוספת של מורכבות לתיק שכבר היה סבוך במיוחד.
באסו, שירש את התיק מניסמן, ממשיך למעשה את דרכו של קודמו ומנסה להביא לדין את האחראים לפיגוע, כולל אישים בכירים ביותר במשטר האיראני. הבקשה לצו מעצר נגד חמינאי היא צעד נועז ויוצא דופן, המעיד על נחישותו להמשיך בחקירה למרות הסיכונים והמכשולים
