סוכן הנסיעות הישראלי במסע בארצות אוייב | ריאיון נועז

בחדר מלון שקט בבגדד, בני וקסלר נעל את הדלת בעדינות. האור הרפה של מנורת השולחן האיר את סידור התפילה שלו, עטוף בשקית ניילון תמימה מחנות מזכרות בדובאי. בחוץ, חיילי המיליציות העיראקיות סיירו ברחובות, עיניהם סורקות את המרחב. וקסלר לחש את תפילותיו בשקט מוחלט, מודע היטב לעובדה שהגה אחד בעברית, זיהוי אחד כיהודי או ישראלי, יכול להמיט עליו אסון.

זהו לא תרגיל בדמיון ספרותי, אלא מציאות חייו של סוכן הנסיעות בני וקסלר, אמריקאי במוצאו, שהפך את הנסיעה למדינות עוינות לישראל למעין שליחות אישית. עד היום ביקר במעל מאה מדינות, ביניהן סעודיה, קטר, כווית, עומאן, אפגניסטן, סודאן, אינדונזיה ומלזיה – כולן מדינות שאזרח ישראלי אינו רשאי להיכנס אליהן על פי חוק. הקוד המיוחד שלו: דרכון אמריקאי המאפשר לו לטייל במקומות שלישראלים הם בגדר חלום רחוק.

מדובאי לסעודיה: ההתחלה של מסע מסוכן

"כשנסעתי לדובאי לפני שמונה שנים, אנשים כבר ישבו עליי 'שבעה'," הוא מחייך בריאיון מיוחד ל"המחדש", "אמרו לי שאני מסכן את חיי, והיום אנשים מבינים שזה לא כל כך מפחיד".

אך מה שהחל כמסע לדובאי, בימים שבהם הייתה עדיין יעד אסור לישראלים, הפך במהרה לתשוקה לחקור עוד ועוד טריטוריות אסורות. מדובאי לסעודיה, משם לכווית, ובהמשך לכל מדינות האזור שדלתותיהן נעולות בפני דרכון כחול.

וקסלר אינו רק מבקר במקומות הללו – הוא חי אותם בצורה אינטנסיבית. הוא אוכל את המאכלים המקומיים (אם כי על פי רוב מסתפק בפירות וירקות בשל כשרות), מדבר עם המקומיים, ומנסה להבין את התרבות מבפנים. כל זאת תוך כדי שהוא נושא את זהותו האמיתית כסוד כמוס, סוד שעלול לעלות לו בחייו.

"צעקתי בקול שישמעו": הרגע שבו הכל כמעט הסתבך באפגניסטן

לפני מספר חודשים, הרחיק וקסלר עד לאפגניסטן שבשליטת הטליבאן. ביציאה משם, התרחש אחד הרגעים המפחידים ביותר בקריירת הטיולים שלו.

"הייתי בשדה התעופה של קאבול," הוא משחזר, קולו מהדהד את המתח של אותם רגעים. "המאבטחים פתחו את המזוודה שלי לבידוק, ואני ידעתי שבפנים יש לי סידור, תפילין, ומוצרים עם כיתוב בעברית. אם היו רואים את זה – הייתי נעצר במקום."

רגעים כאלה מגדירים את ההבדל בין אנשים רגילים לבין אלו שמסוגלים לשמור על קור רוח גם כשהם עומדים על פי תהום. במקום לקפוא מפחד, וקסלר הבין שהדרך היחידה להסיח את דעתם היא דווקא למשוך תשומת לב – אבל מסוג אחר לגמרי.

דווח על וידאו זה

"אזרתי אומץ וצעקתי בקול רם כדי שאנשי הטליבאן ישמעו: 'הייתי בביקור עכשיו באפגניסטן וראיתי איזה אנשים טובים ומיוחדים אתם. כל העולם מדבר שאתם טרוריסטים וזה לא נכון'."

מה שקרה אחר כך, הפתיע גם אותו: "הם התחילו לחבק אותי ולהתרגש מהמילים החמות, כי מעולם לא דיברו אליהם כך," הוא משחזר. "תוך כדי ההמולה הזאת, הצלחתי לסגור את המזוודה בלי שישימו לב ומיד יצאתי משם."

מאחורי המילים המדודות, קשה שלא לדמיין את הלב הפועם בפראות, את הזיעה הקרה, את האדרנלין המציף את הגוף. רגע אחד של גילוי, טעות קטנה אחת, והמסע היה מסתיים בצורה אחרת לגמרי.

עיראק: המסע אל נהרות בבל והאמוראים הקדושים

היעד האחרון של וקסלר היה אולי הנועז ביותר – עיראק. ארבעה ימים שבהם הסתובב בארץ שהייתה פעם ערש התרבות היהודית, מקום שבו נכתבה הגמרא הבבלית, ומקום שנחשב היום לאחד האזורים המסוכנים ביותר לישראלים.

"הייתי צריך להיזהר לאורך כל הזמן לא להיחשף לאנשי המיליציות העיראקיות," הוא מסביר, "הם אנשים מאוד קיצוניים, שכבר ידוע שחטפו את האזרחית הישראלית אליזבט צורקוב שנכנסה לעיראק לצורך מחקר במסגרת עבודתה."

וקסלר מדבר בהתלהבות כשהוא מתאר את הטיול שלו בשווקים של מחוזא, עיר המוזכרת מספר פעמים בגמרא. "שום דבר לא השתנה מלבד שיפוצים ושינויים במבנים שבאזור, אבל הרחובות נשארו אותם רחובות שבהם הסתובבו כל האמוראים הקדושים."

יש משהו כמעט מיסטי בתיאור שלו – הידיעה שהוא פוסע באותם מקומות שבהם צעדו לפני אלפי שנים רב אשי, רבינא, ושאר חכמי הגמרא הבבלית. הוא ביקר גם בנהרדעא ופומבדיתא, מקומות שמהם התחילה הגמרא, ובהם פעלו האמוראים הקדושים.

את העיר עצמה הוא מתאר כמחולקת לשני עולמות: "מצד אחד עיר מאוד עתיקה וישנה עם המקומות ההיסטוריים, ששם נמצאים מקומות האמוראים – הערים מחוזא, נהרדעא ופומבדיתא, ומצד שני אפשר לראות מקומות יוקרתיים לפחות כמו בדובאי."

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

העדות האילמת: שרידי הקהילה היהודית בבגדאד

אחד הרגעים המרגשים במסעו היה הביקור בבית הכנסת היחיד שנשאר בבגדאד, "מאיר טוויג" שמו. בעיר שפעם היו בה שישים ושמונה בתי כנסיות, נותר רק אחד, וגם הוא מוזנח. "היהודי האחרון שהיה גר שם, שדאג לטפל ולטפח את המקום, עבר לארץ ישראל," מסביר וקסלר.

הוא מוסיף בקול שקט: "יש אומרים שעדיין מתגוררים מספר יהודים במקום, אבל הם מסתתרים ופוחדים לבוא ולהתקרב לבית הכנסת." הדימוי הזה, של יהודים ספורים המסתתרים במרחבי בגדאד העצומה, הוא עדות אילמת לסיפור היסטורי שלם – הקהילה היהודית העיראקית המפוארת שמנתה פעם למעלה מ-150 אלף איש, ונעלמה כמעט כליל.

וקסלר המשיך במסעו גם לשער הכחול, הנקרא שער אשתר, אחד משמונת השערים של בבל העתיקה. "השער נמצא בכניסה הראשית לבבל. השער בעבר היה נחשב לאחד משבעת פלאי תבל," הוא מתאר בהתרגשות גלויה. "מהשער יוצא הרחוב הראשי שנקרא רחוב התהלוכות של בבל, ומשם יצאו כל התהלוכות של נבוכדנצר השני עד לארמונו ששוכן בסמוך."

יש התרגשות בקולו כשהוא מספר: "הארמון נשאר קיים והריצוף באותו רחוב הראשי נשאר אותו ריצוף ולא נגעו ושינו אותו. בנוסף, נבוכדנצר הניח דמות אריה מאבן ליד ארמונו, ואותו פסל של האריה נמצא עד היום ושרד כבר 2,000 שנה."

דווח על וידאו זה

מנבוכדנצר לסדאם: ארמונות של עריצים

במעבר כמעט סוריאליסטי בין אימפריות וציוויליזציות, וקסלר ביקר גם בארמונו של סדאם חוסיין, שנבנה בשנת 1981 ליד שער האשתר. "הארמון מכיל ארבע קומות והוא מאוד יפה ומפואר. הוא נבנה מעל האזור של שער בבל, ומצד אחד כשנמצאים בארמון רואים את כל הנוף הפסטורלי והמקומות העתיקים, כמו הארמון העתיק של נבוכדנצר, ובנוסף רואים את כל נהרות בבל וביניהם הנהר שמוכר לנו מהחומש, שהוא נהר פרת."

יש משהו אירוני בתמונה הזו – הרודן המודרני שבונה את ארמונו מעל שרידי הרודן העתיק, שניהם דמויות שהטילו אימה על העם היהודי בתקופות שונות בהיסטוריה. נבוכדנצר שהחריב את בית המקדש הראשון, וסדאם שאיים להשמיד את ישראל המודרנית.

"דיברתי בלחש": המסע לקברי הנביאים והצדיקים

בהמשך מסעו, וקסלר ביקר בקבר יחזקאל הנביא, שלצערו הפך למסגד. "בקבר עצמו ניתן לראות כתוביות בעברית," הוא מספר. בתיעוד שצילם, אפשר לשמוע את וקסלר מדבר בלחש שלא ישמעו שהוא דובר עברית – עוד תזכורת לסכנה המתמדת שבה הוא שרוי.

הוא ביקר גם בקבר איוב שעל פי אמונת המקומיים קבור שם, שגם הוא הפך למסגד. "יש לציין שעד שנת 2019 שלט באזור ארגון הטרור הקיצוני דאעש, ובאורח פלא לא הרסו את המקומות הללו," הוא מציין בהרהור.

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

אחד המקומות המשמעותיים במסעו היה המרכז של בגדאד שבו הסתובבו היהודים בתקופת הבן איש חי, הרב יוסף חיים, מגדולי חכמי בבל במאה ה-19. "במקום הייתה קהילה גדולה עם בתי כנסיות ובתי מדרשות ויהודים שהתגוררו במקום, ובאותו אזור שוכן בית הכנסת העתיק של הבן איש חי שנשארו ממנו שרידים."

בביקור בבית הקברות היהודי, ראה וקסלר את קברו של הבן איש חי. "לצערנו הקבר של הבן איש חי מוזנח ומכוסה בהרבה פסולת וזה משום שהמקום לא מטופל," הוא מספר בצער. בחיוך קל הוא משתף: "לרגע אחד, הצטלמתי בבית הקברות בלבוש חרדי" – רגע נדיר של חופש יחסי להביע את זהותו האמיתית.

חיים בצל השנאה: תמונת מצב מבגדאד של היום

בין ביקוריו באתרים ההיסטוריים, וקסלר לא יכול היה להתעלם מהמציאות הפוליטית הקשה. "בהרבה רחובות ראשיים רואים שלטים שמהללים את יחיא סינוואר ונסראללה," הוא מספר, "משום שהתושבים ידועים בתמיכתם בהם וזה מגיע מההשפעה של המיליציות האיראניות."

דווח על וידאו זה

אבל יש גם קרן אור קטנה של תקווה: "בקרב הצעירים חל שינוי והם לא תומכים בארגונים הללו משום שהם רוצים שינוי, שהמצב יהיה טוב," הוא מוסיף. האם עשיו כבר פחות שונא את יעקב? כנראה שעד לביאת המשיח, לא נדע.

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה

היעד הבא: סוריה ולבנון

"אנשים שואלים אותי למה אני עושה את זה," הוא אומר בשקט. "אבל יש משהו בלראות במו עיניים את המקומות שמהם יצא עם ישראל, שבהם התרחשו אירועים מהתנ"ך והתלמוד, שבהם חיו אבותינו במשך אלפי שנים. זו תחושה שאי אפשר לתאר במילים."

וקסלר אינו מתכוון לעצור. כששאלנו אותו מהו היעד הבא שלו, הוא השיב ללא היסוס: "המטרה שלי היא להגיע לסוריה וללבנון." שתי מדינות שנמצאות במצב מלחמה רשמי עם ישראל, שתי מדינות שהכניסה אליהן עבור ישראלי מהווה עבירה פלילית, ושתי מדינות שבהן הסכנה לחייו גבוהה אף יותר.

הוא מוסיף: "בכל פעם שאני נכנס למדינה כזו, אני מרגיש שאני משיב הביתה חלקיק מההיסטוריה שלנו, מביא עדות על מקומות שנסגרו בפנינו. אולי יום אחד נוכל כולנו לבקר שם בחופשיות."

עד שיגיע היום הזה, בני וקסלר ימשיך במסעותיו הסודיים, ימשיך להסתכן, ימשיך לתעד ולהביא אלינו עדות חיה ממקומות שעבור רובנו הם בגדר אגדה רחוקה. בין אם זה בטליבאן באפגניסטן, במיליציות בעיראק, או בכל יעד עוין אחר, הוא מצא את הדרך לצעוד בנתיבים אסורים ולשוב כדי לספר.

ואנחנו? אנחנו רק יכולים להקשיב בפה פעור לסיפוריו, להתפעל מהאומץ, ולהודות שלא היינו מעזים לעשות אפילו חצי ממה שהוא עושה.

דווח על וידאו זה

דווח על וידאו זה