קצין בכיר בצה"ל העביר ביקורת נוקבת על דפוסי קבלת ההחלטות בפיקוד העליון, במסגרת דברי פרידה עם סיום תפקידו. אל"מ חיים כהן, שעד היום (חמישי) שימש כמפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, השלים את כהונתו הצבאית לאחר שלא הוצע לו תפקיד קידום נוסף במערכת. במכתב הפרידה שחיבר, שטח כהן שורת טענות על התנהלות המערכת הצבאית, תוך התמקדות בהגבלות החמורות שהוטלו על הכוחות בשטח בתקופה הקריטית שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר. אלוף-משנה עומרי משיח ימלא את מקומו.
אחת הדוגמאות הבולטות שהביא המח"ט נוגעת למדיניות הפעלת האש שנכפתה על הכוחות בגזרה: "על מנת לבצע ירי טנק על עמדת ריקה של חמאס ב-300 מ', היה צריך אישור מהרמטכ"ל". דרישה זו, להשיג אישור מהקצין הבכיר ביותר בצה"ל אפילו לירי לעבר מטרה לא מאוישת, מוצגת על ידי כהן כדוגמה לבירוקרטיה המכבידה שהגבילה את יכולת התגובה המבצעית.
לפי עדותו של כהן, המצב בגזרה הדרומית היה נפיץ עוד הרבה לפני האסון באוקטובר. "חודש וחצי לפני שהחלה ההסלמה, הגזרה כבר בערה," תיאר אל"מ כהן בדבריו. הקצין הבכיר הדגיש כי בזמן אמת זיהה את הסכנה המתקרבת והציע דרך פעולה אקטיבית – "המלצתי אז על מכת פתיחה כדי לבלום את ההידרדרות" – אך לדבריו, ההמלצה נדחתה על ידי הדרג הממונה, כאשר "אלוף הפיקוד טען שחמאס מורתע".
בהמשך דבריו, הצביע כהן על מה שהוא רואה כקונספציה שגויה שהשתרשה בקרב מקבלי ההחלטות. הקצין תיאר כיצד הוסבר לו ולאנשיו שישנה הבנה עם הארגון השולט בעזה: "נאמר לנו שהגיעו עם חמאס להסכמות – כסף ופועלים – המתכון הקבוע!" כהן רומז בדבריו כי האמונה שהסדרים כלכליים יבטיחו שקט ביטחוני הייתה חלק מהכשל המערכתי.
בחלק האחרון של המכתב, התייחס המפקד הפורש לאירועי ליל הטבח עצמו. "ערב שמחת תורה, השעה 03:30 לפנות בוקר," פתח כהן את תיאור האירועים של ה-7 באוקטובר. למרות חוסר הבהירות במידע המודיעיני, הקצין הבכיר סיפר כי פעל ביוזמתו: "על דעת עצמי יצאתי לחטיבה, על אף שהמודיעין היה מעומעם".
אל"מ כהן מתאר כיצד, ברגעים הקריטיים, ביקש לגייס כוחות נוספים להתמודדות עם האיום המתפתח: "שאלתי האם להקפיץ את תומר מג"ד 13, ונענתי: כרגע רק ברמתך". בכך רומז כהן שההגבלות על יכולתו להפעיל כוחות נמשכו גם בשעת החירום הראשונית. עם פרישתו, אל"מ כהן מצטרף לשורה של קצינים בכירים שמתחו ביקורת על ההתנהלות המערכתית שקדמה לאירועי אוקטובר, כאשר הוא מדגיש במיוחד את ההשלכות המבצעיות של המגבלות שהוטלו על הכוחות בשטח.
