אבל כבד בעולם התורה עם התקבל הבשורה הקשה על הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל, לאחר שבוע ימים בו היה מאושפז בבית החולים כשהוא שרוי במצב קשה מאוד.
רבי מאיר נולד בי"ג ניסן תש"ה בתוניס, כבן בכור לאביו הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין ומייסד ישיבת "כסא רחמים" בתוניס, ולאמו הצדקנית מרת כמסאנה ע"ה.
כבר בגיל צעיר מאוד ניכרו כישרונותיו המיוחדים. מספרים כי בגיל חמש כבר ידע את חמשת חומשי התורה בעל פה, ובגיל שבע הצטרף לכיתת לימוד הגמרא, שם למד עם נערים בני 12. בבחרותו למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הגאון רבי יצחק בוחניך זצ"ל והגאון רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל. בגיל 17 כבר החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס.
בשנת תשל"א, לאחר שאביו נרצח באופן טרגי על ידי מתנקש, עלה רבי מאיר לישראל יחד עם אחיו, הרבנים צמח ורחמים. באותה שנה הקימו את ישיבת "כסא רחמים" בבני ברק, במטרה להמשיך את מפעל אביהם ולהחזיר עטרה ליושנה.
מפעל חייו
תחת הנהגתו, התפתחה ישיבת "כסא רחמים" למערכת חינוכית מקיפה הכוללת מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות וגדולות, וכוללים ברחבי הארץ. יחד עם אחיו הקים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים ותיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח שלו, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים.
הגר"מ מאזוז היה ידוע בגאונותו המופלגת. כבר בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של רבי יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך. במהלך חייו חיבר ספרים רבים והעמיד אלפי תלמידים.
גולת הכותרת של מפעלו החינוכי הייתה הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 בחוברת בשם "דרכי העיון".
ייחודו ואישיותו
שיעוריו של הרב מאזוז היו לשם דבר בעולם התורני. במוצאי שבת היה מוסר שיעור שבועי שהועבר בשידור חי לאלפים, ומדי שבוע יצא לאור עלון מדברי תורתו. הוא היה מרבה לשלב בשיעוריו חידודי לשון וראשי תיבות שקנו את לב הקהל, והתייחס לנושאים שעל סדר היום בלשונו הקולחת.
הרב מאזוז הקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, אימץ את שיטתו של הרב שאול הכהן, שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא.
מקורביו מספרים על סקרנותו ותאוות הידע שלו. מלבד היותו בקיא בכל מכמני התורה, הרב היה בקיא גם במגוון תחומי מדע, שאותם למד באופן עצמאי. זכור במיוחד בשל דבקותו באמת – "שקר שנאתי ואתעבה" היה פסוק שהיה מרבה לצטט.
הרב מאזוז זכה לקרבה מיוחדת ממרן הראשון לציון, הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר נהג לומר עליו בלשון מליצה: "ממאזוז, אל תזוז".
בהיבט הציבורי, היה נחשב לבעל השקפה ימנית בכל הקשור למדיניות החזרת שטחים, ורבים מהפוליטיקאים היו משחרים לפתחו לקבלת עצתו וברכתו.
אחרית ימיו
לפני למעלה משלושים שנה חווה הרב מאזוז פגיעה קשה כאשר נפל מביתו בלילה. הוא אושפז במצב קשה מאוד, אך בחסדי שמים שב לאיתנו.
בתקופה האחרונה נחלש ואושפז בבית החולים. מצבו ידע עליות ומורדות, ובימים האחרונים הידרדר. תפילות רבות נישאו לשלומו, ואף הוסיפו לו את השם 'רפאל' כסגולה לרפואה, אך בשבת, שביעי של פסח, השיב את נשמתו ליוצרה והוא בן 80 שנים.
הרב מאזוז הותיר אחריו משפחה מפוארת. בחייו שיכל את בתו, מרת עדנה גאולה ע"ה, שנפטרה בגיל 43.
מסע הלוויה אמור להתקיים מחר (ראשון, אסרו חג של פסח) מישיבתו "כסא רחמים" ברחוב הרב עוזיאל בבני ברק.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.
