אירופה שוב מתכנסת לזכור את קורבנות השואה, אך בכנס בינלאומי שנערך בקרקוב נשמעה ביקורת חריפה על היחס ליהודים החיים ביבשת. הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), האשים את ממשלות אירופה בפער עמוק בין הצהרותיהן בטקסי הזיכרון לבין המציאות שבה יהודים חוששים להזדהות ברחובות ובמוסדות הציבור. "אירופה הפכה למומחית בהנצחת זכרם של היהודים שנרצחו בשואה, אבל כשמדובר בהגנה על היהודים שחיים בה היום, היא נכשלת פעם אחר פעם", אמר.
הדברים נאמרו בפתיחת הכנס השנתי של האיגוד, המתקיים בקרקוב ובאושוויץ בהשתתפות יותר מ-120 שרים, חברי פרלמנט, דיפלומטים ומנהיגים יהודים מרחבי אירופה. הכנס, שנערך תחת הכותרת "זוכרים את העבר, מגינים על העתיד", עוסק בהתגברות האנטישמיות, התחזקות התנועות הקיצוניות ובאחריות הממשלות וחברות הטכנולוגיה להתמודדות עם הפצת שנאה ברשתות החברתיות.
"די להצהרות. די לתירוצים. הגיע הזמן למעשים", קרא הרב מרגולין למנהיגים האירופים. "אנחנו לא מבקשים זכויות יתר. אנחנו דורשים הגנה שווה. את הזכות ללכת ברחוב בלי פחד, ללמוד בלי לספוג איומים, לקיים את אמונתנו בגלוי ולחיות כיהודים באירופה בלי להסתיר את זהותנו. אלה אינן פריבילגיות, אלא זכויות יסוד שמדינה דמוקרטית מחויבת להבטיח לכל אזרחיה".
בהמשך תקף את הפער בין טקסי הזיכרון המרשימים לבין המציאות היומיומית של הקהילות היהודיות. "איך יכולה אירופה לטעון שלמדה את לקחי אושוויץ, כאשר יהודים שוב מפחדים להזדהות כיהודים בעריה? אסור לאפשר לשנאה להתחפש לאקטיביזם, לאיומים להיחשב למחאה לגיטימית ולאלימות לקבל הכשר בשם מאבק פוליטי. ביטחונם של היהודים אינו יכול להיות נתון למשא ומתן, לא כשהרחובות שקטים ולא כשהם בוערים".
מרגולין דרש מממשלות אירופה להעניק גיבוי מלא למשטרה, למערכת המשפט ולאוניברסיטאות באכיפת החוק נגד אנטישמיות, ללא קשר למקורה – בימין הקיצוני, בשמאל הקיצוני או בקבוצות דתיות קיצוניות. לדבריו, ביקורת על ישראל יכולה להיות לגיטימית כל אינה נעשית בסטנדרט כפול, אך בשום אופן אינה יכולה לשמש הצדקה לאיומים על יהודים. גם הזכות להפגין אינה מעניקה חסינות למי שמסיתים לאלימות או מטילים אימה על קהילות יהודיות.
בכנס השתתף גם יורש העצר האיראני הגולה, הנסיך רזא פהלווי, שהזהיר מפני האיום שמציב המשטר בטהרן לאירופה ולישראל. במסיבת עיתונאים משותפת עם הרב מרגולין ומנהל האסטרטגיה של הארגון, טל רבינא, אמר פהלווי: "המשטר האיראני מכחיש את השואה, ובאותה נשימה מאיים על העם היהודי. הוא מממן טרור ברחבי העולם ובמקביל מדכא באכזריות את אזרחיו שלו".
הנסיך ביקש להבחין בין המשטר האיראני לבין אזרחי המדינה והוסיף: "אבל אסור להתבלבל: המשטר הזה אינו איראן. העם האיראני הוא הקורבן הראשון שלו, והוא עומד לצד העם היהודי במאבק נגד אויב משותף. בשעה שהאנטישמיות מרימה שוב את ראשה באירופה, העולם חייב להבין שהמאבק לחירותו של העם האיראני הוא גם מאבק בכוחות שמייצאים שנאה וטרור הרבה מעבר לגבולות איראן".
פהלווי החריף את דבריו וקרא לממשלות אירופה לנקוט צעדים מעשיים נגד טהרן: "המשטר האיראני הפך לאיום ישיר על ביטחונה של אירופה. מדיניות הפיוס מולו נכשלה. תם עידן הגינויים וההצהרות. ממשלות אירופה חייבות לסגור את שגרירויות המשטר האיראני, לגרש את הדיפלומטים שלו ולפעול נגד הכספים הבלתי חוקיים שבשליטתו".
שגריר ישראל בפולין, יעקב פינקלשטיין, השתתף אף הוא בכנס והדגיש את האחריות המוטלת על ממשלות היבשת: "אושוויץ היא תזכורת מצמררת למחיר הנורא של השנאה. את העבר איננו יכולים לשנות, אבל העתיד נמצא בידינו. המאבק באנטישמיות ובשנאת זרים מחייב לא רק זיכרון והנצחה, אלא גם חינוך, חקיקה אפקטיבית ואכיפה נחושה. רק כך נוכל להבטיח שלקחי ההיסטוריה לא יישכחו".
גם נציגי ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ומטא לקחו חלק בדיונים, שהתמקדו באחריות הפלטפורמות למנוע הפצת אנטישמיות ובניסיונות לעקוף את מנגנוני הפיקוח שלהן. ג'ף בולווינקל, סגן נשיא מיקרוסופט לאזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה, הזהיר כי הטכנולוגיה עלולה לשמש להפצת שנאה ואמר כי היא יכולה להיות "כלי רב עוצמה, אבל גם נשק רב עוצמה". לדבריו, החברה משקיעה בבדיקות יזומות של מערכות הבינה המלאכותית ובפיתוח מנגנוני הגנה שימנעו את ניצולן להפצת דברי שטנה.
אדו האוומן, מנהל המדיניות הציבורית של מטא באזור בנלוקס, הציג את מאמצי החברה להתמודד עם אנטישמיות מוסווית ברשתות. בין היתר הסביר כי החברה פועלת נגד שימוש במילה "ציונים" כתחליף למילה "יהודים", כאשר המונח משמש להפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ונועד לעקוף את כללי הפלטפורמה.
עדות נוספת למציאות שאותה תיארו המשתתפים סיפקה אלן ואן פראח, יו"ר הרבנות הבין-מחוזית בהולנד (IPOR), שסיפרה על תחושת חוסר הביטחון בקרב יהודי המדינה. "מאז 7 באוקטובר אני כבר לא מרגישה בטוחה כיהודייה בהולנד", אמרה. "בעיר שבה אני מתגוררת ביטלו תערוכה יהודית בגלל האירועים בישראל. סטודנטים ישראלים סובלים מהדרה, והאנטישמיות הופכת גלויה יותר ויותר ברחובות. זו המציאות של יהודי אירופה היום. אנחנו חייבים להיות מסוגלים לחיות כאן כיהודים בגאווה ובגלוי, בלי לפחד".
במקביל, דיווחים נוספים מהכנס הצביעו על תמונת מצב מדאיגה ברחבי היבשת: ילדים יהודים לומדים בבתי ספר מאובטחים, בתי כנסת נזקקים לשמירה חמושה וסטודנטים יהודים מסתירים את זהותם בקמפוסים. מרגולין הצביע על אכיפה בלתי מספקת של החוקים הקיימים, הימנעות מעימות עם גורמים פוליטיים מסוימים והמעבר המהיר של שנאה מהמרחב המקוון אל הרחובות כגורמים מרכזיים לפער בין הצהרות המנהיגים למציאות. The Times of Israel+2
מחר, 10 בנובמבר, תגיע המשלחת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם יתקיים טקס זיכרון בהשתתפות הבכירים, שיכלול תפילות, הדלקת נרות והנחת זרים לזכר קורבנות השואה.
לקראת הביקור פנה הרב מרגולין למשתתפים בדרישה שלא להסתפק בעוד טקס זיכרון והצהרות הזדהות, אלא לשוב למדינותיהם ולפעול לשינוי ממשי. "אירופה חייבת להפסיק לדרוש מהיהודים ללמוד לחיות עם הפחד, ולהתחיל לדאוג לכך שמי שמאיימים עליהם ישלמו מחיר על מעשיהם. 'לעולם לא עוד' אינה סיסמה שנועדה להישמע בטקסי זיכרון. זו אחריות של ממשלות, והגיע הזמן שהן ימלאו אותה".
