רוה"מ חושף: ההנחיות של רונן בר שעות לטבח שהובילו לאסון

בצעד משמעותי בהתפתחות המתח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני, הגיש היום (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו תצהיר לבית המשפט העליון. המסמך מהווה תגובה ישירה לתצהיר שהועבר בשבוע שעבר על ידי ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר.

במוקד התצהיר עומדת טענה חמורה נגד ראש השב"כ, לפיה מסר מידע שאינו אמת בנוגע להתרעות שנתן ערב המלחמה. נתניהו לא הסתפק בהכחשה כללית, אלא בחר לחשוף בפני בית המשפט חלקים מתוך סיכום דיון ביטחוני שהתקיים בליל ה-7 באוקטובר. בהתייחסותו לחומרים אלה כתב ראש הממשלה באופן נחרץ: "עקרונות הפעולה שקבע בר בסיכום הדיון הביטחוני שכינס שעה ורבע לפני הטבח הוא הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל".

האווירה המתוחה סביב הפרשה באה לידי ביטוי גם בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה היום. בפתח הישיבה, מזכיר הממשלה יוסי פוקס הקריא הצהרה בעלת משמעות דרמטית, הקוראת לבית המשפט העליון לבטל באופן מיידי את ההוראה השיפוטית הזמנית שהוציא בעניין ראש השב"כ. בהצהרה נטען כי המצב הנוכחי מהווה "אנומליה של ראש ארגון ביטחוני עצמאי נגד הממשלה" – תופעה חריגה הפוגעת בעקרונות יסוד של המערכת הדמוקרטית, ביכולת המשילות ובביטחון המדינה.

במהלך הישיבה פנה נתניהו אל השרים והמליץ להם בתוקף לעיין במסמך שהגיש: "אני מציע לכם לקרוא את התצהיר שלי. מה שתגלו בו על מה שרונן בר הנחה שעה אחת לפני הטבח, כולל סטנוגרמות – יזעזע אתכם. אני הופתעתי. לא האמנתי כשקראתי את זה", אמר ראש הממשלה, רומז לתוכן חמור במיוחד שלטענתו נחשף במסמך.

בהמשך התצהיר התייחס נתניהו גם לטענות בנוגע לפגישות חשאיות שקיים עם ראש השב"כ. לדבריו, "מי שביקש להישאר איתי בפגישה בחודש מרץ בארבע עיניים היה ראש השב"כ". ראש הממשלה הרחיב בנקודה זו וציין כי מבדיקת התמלילים המדויקים של המפגשים ביניהם עולה תמונה שונה מזו שהוצגה: "מבדיקה של סטנוגרמות מפגישות עם ראש השב"כ בשנים 2023-2024 עולה כי 'במרבית המקרים היה זה בר שביקש להישאר עימי בארבע עיניים וללא מכשירי הקלטה'".

בסיום דבריו בישיבת הממשלה הוסיף מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמירה נוקבת נגד ראש שירות הביטחון הכללי: "אני אומר כאן בצער – ראש השב"כ יוצא שקרן". אמירה זו משקפת את העוצמה חסרת התקדים של העימות המתפתח בין הדרגים הבכירים ביותר במערכת הפוליטית והביטחונית בישראל. פרשה זו מתרחשת על רקע המתיחות המתמשכת סביב שאלת האחריות לאירועי ה-7 באוקטובר ומעוררת שאלות מהותיות לגבי היחסים בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני בעת הנוכחית.