"תתכוננו למלחמה כוללת הנשק הגרעיני שלנו אינו רק סמל"

יחסי הודו-פקיסטן נמצאים בנקודת רתיחה חדשה לאחר שבכיר פקיסטני שיגר אזהרה חסרת תקדים בעוצמתה, הכוללת איום מפורש בשימוש בנשק גרעיני. חניף עבאסי, שר בממשלת פקיסטן, התייחס בסוף השבוע האחרון למשבר המים המחריף בין המדינות והעביר מסר מאיים במיוחד לשכנתו ממזרח.

במוקד דבריו של עבאסי עמדה יכולת ההרתעה הגרעינית של פקיסטן, כאשר הזכיר באופן ישיר את הארסנל האטומי העומד לרשות מדינתו. "אם הודו תפסיק את אספקת המים שלנו, עליה להתכונן למלחמה כוללת", הצהיר עבאסי, תוך שהוא מקשר באופן ישיר בין סוגיית המים לאיום הצבאי.

הבכיר הפקיסטני לא הסתפק באזהרה כללית והוסיף פרטים מטרידים על מוכנות הכוח הגרעיני של ארצו: "הנשק הגרעיני שלנו אינו רק סמל ולא מיועד לתצוגה בלבד. איש אינו יודע היכן פרסנו אותו, אך הוא ערוך ומוכן. כל הטילים שלנו מכוונים אליכם". בדבריו הבהיר כי מאגר ראשי הנפץ הגרעיניים של פקיסטן, המוערך בכ-130 יחידות, מיועד באופן בלעדי להתמודדות עם האיום ההודי.

האיומים החריפים מגיעים על רקע החלטת ממשלת הודו להקפיא את יישום אמנת מימי האינדוס, הסכם היסטורי המסדיר את חלוקת משאבי המים של אגן נהר האינדוס בין שתי המדינות. הסכם זה, שנחתם ב-1960 בתיווך הבנק העולמי, נחשב לאחד מהסדרי חלוקת המים היציבים בעולם, למרות המתיחות המתמשכת בין המדינות.

לפי הדיווחים, החלטת ניו דלהי להשעות את האמנה התקבלה בעקבות מתקפת טרור קטלנית בעיירה פאהלגם, שגבתה את חייהם של 26 בני אדם. הודו, שמאשימה גורמים הקשורים לפקיסטן בקשר לפיגוע, בחרה להגיב באמצעות צעד דיפלומטי חריף זה, המאיים על אספקת המים החיונית לפקיסטן.

המתיחות המילולית מלווה גם בהחרפה בשטח. מקורות ביטחוניים משתי המדינות מדווחים כי במהלך שלושה לילות רצופים התרחש ירי מכוחות צבא פקיסטן לעבר עמדות הודיות לאורך קו השליטה – הגבול דה-פקטו המפריד בין המדינות באזור קשמיר המחולק. בתגובה, כוחות צבא הודו השיבו אש לעבר המקורות הפקיסטניים.

חילופי האש, יחד עם האיומים הגרעיניים המפורשים, מעלים חששות כבדים באשר לאפשרות של הסלמה נוספת ביחסים בין שתי המעצמות הגרעיניות של דרום אסיה. משבר המים מוסיף ממד חדש ומדאיג ליריבות ההיסטורית בין המדינות, שניהלו כבר שלוש מלחמות מאז עצמאותן ב-1947.

גורמי תיווך בינלאומיים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, כאשר סוגיית הגישה למשאבי מים – הנחשבת לאחד ממוקדי הסכסוכים הפוטנציאליים הגדולים במאה ה-21 – מתווספת למתיחות הביטחונית והטריטוריאלית הקבועה בין שתי המדינות המצוידות בנשק גרעיני.