הרצוג: "להוציא את כוחות הביטחון מחוץ למחלוקות"

ברקע הקיטוב ההולך וגובר, נשיא המדינה יצחק הרצוג, קרא הערב לאחדות בין כל חלקי העם. כמו כן קרא להוציא את כוחות הביטחון מהמחלוקת הפוליטית.

בנאום שנשא סמוך לכותל המערבי, בפתיחת יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, פתח הרצוג בהתייחסות ללחימה ואמר: "האמת חייבת להיאמר: מעולם לא רצינו לחיות על חרבנו. לא תאבי מלחמה אנחנו. להיפך, השלום היה ויהיה הכמיהה הגדולה ביותר של עמנו ושל מדינתנו. לעולם לא נוותר על הושטת היד לשלום. לעולם. ובה בעת – לעולם לא נוותר, ולו לרגע, על חובתנו להגן על עצמנו, ועל זכותנו ההיסטורית והטבעית להיות ככל עם ועם – עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

אך השלום הוא לא רק שאיפה כלפי חוץ, כלפי שכנינו; אלא גם צו עליון ומחייב בתוך הבית פנימה. אלפי בנות ובני משפחות שכולות פגשתי לאורך המלחמה הקשה הזאת. דבר אחד, בקשה אחת, זעקה אחת מנהמת הלב, מעמקי הנשמה – חזרה אצל כולם, שוב ושוב ושוב: להנמיך את הלהבות. לאחות את הלבבות. לשמור עלינו כעם אחד".

הרצוג, שהפך לאחד מהסמלים נגד הממשלה, הוסיף ודיבר על האחדות: "אני עומד כאן היום, פסע מהמקום בו עשן האסמים הנשרפים נמהל בעשן חורבן הבית לפני אלפיים שנה – וזועק כנגד המשסים, המפלגים, המקטבים ושורפי האסמים: די! די לפלגנות! די לקיטוב! די לשנאה! אסור לנו להביא במו ידינו לחורבן הבית הלאומי שלנו. הבית של הישראלים כולם. הבית של העם היהודי כולו. יש לדור שלנו אחריות היסטורית! אחריות לשמור מכל משמר, מכל משמר! על הבית שלנו, על הנס היקר הזה, על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אחריות לעמוד בצו העליון שהורישו לנו אהובינו.

אני מדגיש ומבהיר: אני לא עומד כאן חלילה כנביא חורבן, והמילים שאני נושא הן לא מילות קינה. אומות גדולות נבחנות בשעותיהן הקשות, ואכן – אומתנו הגדולה – מלאת הרוח והעוצמה – קמה משעתה הקשה ביותר. דווקא שם, באותה שעה, ראינו את הגבורה המפעימה, את אהבת ישראל, את המסירות והנחישות, את הערבות ההדדית, ואת האמונה בצדקת הדרך. דווקא משם – מעומק השבר והחורבן – צמחה התשובה הברורה והנחרצת של עם הנצח".

בהמשך דבריו קרא כאמור, להוציא את כוחות הביטחון מהמחלוקת הפוליטית: "ברגע הזה אני קורא: להוציא את צה"ל מחוץ למחלוקות שקורעות אותנו. להוציא את שב"כ, המשטרה, המוסד, וכל כוחות הביטחון וביטחון הפנים – מחוץ לכל מחלוקת. במיוחד בעת הזאת – עלינו לחזק את ידי מגני ארץ קדשנו, כלשון התפילה, ולא, חלילה, להיפך.

יהי רצון שיתקיימו בנו במהרה מילות הנביא: "כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ, נְאֻם אדוני, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם אדוני, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם". יהי זכרם של בנותינו ובנינו, אחיותינו ואחינו – חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה – ברוך ונצור בלב העם – לדור דור ולנצח נצחים" סיים.