דו"ח עולמי חדש, משותף לארגון יונייטאד ולמשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, חושף מגמה בולטת של גידול משמעותי בהתעניינות הורים יהודים ברישום ילדיהם לבתי ספר יהודיים ברחבי העולם, זאת בעקבות אירועי 7 באוקטובר והעלייה בגילויי האנטישמיות. הדו"ח מצביע על כך שבקהילות יהודיות רבות נוצר מחסור בכיתות כדי לקלוט את גל התלמידים החדש.
המחקר, שנערך על ידי חברת רוסוב ייעוץ עבור ארגון יונייטאד הפועל לחיזוק בתי הספר היהודיים בתפוצות, מצביע על שינוי באורחות החיים של יהודים ובתפקיד בית הספר היהודי כמרכז קהילתי בעקבות העלייה באנטישמיות. אירועי 7 באוקטובר השפיעו עמוקות על הקשר של יהודים בתפוצות לישראל ולחיים יהודיים, והובילו לגידול בהתעניינות וברישום לבתי ספר יהודיים.
בנוסף, הדו"ח חושף כי בתי ספר יהודיים ברחבי העולם מתמודדים עם אתגרים חדשים. מחנכים רבים מרגישים שאינם מצוידים בכלים הנדרשים כדי ללמד על ישראל בהקשר הנוכחי, אך הם נותרו בחזית ההתמודדות עם דאגות התלמידים והוריהם. רק 35% מהמחנכים דיווחו שהם מרגישים מוכנים להתמודד עם האתגרים החינוכיים הנוכחיים.
העלייה בגילויי האנטישמיות והשינויים בזהות היהודית הביאו לגידול במספר הנרשמים לבתי ספר יהודיים, בעיקר בצרפת ובצפון אמריקה. בצרפת, שיעור התלמידים בבתי ספר יהודיים עלה מ-16% ב-1986 לכ-40% כיום, ומאז 7 באוקטובר נרשמה עלייה של 27% בפניות לבתי ספר יהודיים, כאשר כ-1,200 תלמידים נותרו ללא מקום. בטורונטו נרשם גידול קבוע בהרשמה, אך מאז 7 באוקטובר חלה עלייה של מאות בקשות העברה ורישום לבתי ספר יהודיים לשנת הלימודים הקרובה. בהולנד, בית הספר היהודי היחיד באמסטרדם נמצא בתפוסה מלאה ואינו יכול לקלוט תלמידים נוספים. בצפון אמריקה, כ-60% מבתי הספר דיווחו על עלייה בהתעניינות, ו-39% מההורים שוקלים להעביר את ילדיהם למסגרות חינוך יהודיות.
הדו"ח מצביע גם על מחסור במורים, שלעיתים מומר בהזדמנות כאשר מורים יהודים ממערכות ציבוריות מבקשים לעבור לבתי ספר יהודיים מתוך תחושת שליחות. עם זאת, באזורים רבים קיים מחסור בתשתיות חינוך כדי לקלוט את הביקוש הגובר.
ביונייטאד מציינים כי המחנכים בבתי הספר היהודיים בתפוצות חווים לחץ ומחסור במיומנויות רלוונטיות להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים, הן בהקשר של ישראל והן בהקשר של אירועי אנטישמיות מקומיים. הם נדרשים לסייע לתלמידים ולהורים להבין את ביטויי האנטישמיות החדשים ולהגיב לתמונות המלחמה בעזה. במקביל, המשפחות מצפות מהם לספק מידע עדכני על ישראל, ללמד מיומנויות למאבק באנטישמיות ולהסביר על ישראל מנקודת מבט ציונית, זאת למרות שהמחנכים עצמם חווים מערבולת רגשות בתקופה זו.
חנה דורסמן, מנכ"לית יונייטאד, אמרה כי "בית הספר היהודי היה תמיד העוגן של הקהילה היהודית והמפתח לשימור המשכיותה. והיום, אחרי ה-7.10 תפקידו חשוב עוד יותר. אם בעבר מחנכים יהודיים היו אמונים על בניית וחיזוק הזהות היהודית, הרי שהיום, לאור התגברות האנטישמיות וביטויים פרו-פלשתינים, הם נדרשים לספק לתלמידיהם סט כלים עדכני, הכולל גם חוסן והתמודדות. תפקידנו לתמוך במחנכים ולספק להם את התשתית לעבודה חשובה זו". היא הוסיפה כי "זהו רגע של הזדמנות היסטורית. בשנים הקרובות אנו עשויים לראות מעבר חד לבתי ספר יהודיים ולכן זה קריטי שנפעל כבר היום. חשוב לנו להבטיח שמשפחות מתעניינות לא יירתעו ולהבטיח שבתי הספר היהודיים 'יספקו את הסחורה' באמצעות צוותי הוראה מוכשרים וחינוך איכותי שיספק מענה הולם".
שר התפוצות והמלחמה באנטישמיות, עמיחי שיקלי, אמר כי "זוועות השבעה באוקטובר הובילו לעלייה דרמטית בגילויי אנטישמיות ובמקביל לחיזוק תחושת החיבור והסולידריות כלפי ישראל. חובתנו היא להמשיך ולחזק את הזהות היהודית והציונית דרך השקעה בתכניות לימוד, כדי לתת תנופה לגל של התעוררות יהודית וחיבור למדינת ישראל".
