נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, השתתף אמש (ראשון) בכנס "בשבע" שנערך בניו יורק, ובמהלך דבריו התייחס באופן נרחב לסוגיות הנוגעות לצמיחה הכלכלית, כוח האדם במשק וההשלכות התקציביות של המלחמה, תוך התמקדות באתגר הדמוגרפי ארוך הטווח של ישראל.
הנגיד הדגיש כי מדובר באתגר אסטרטגי בעל השלכות משמעותיות על עתיד כלכלת ישראל, וכי הוא משולב במחסור כללי בכוח אדם אשר מכביד על מנועי הצמיחה של המשק. "הסיבה שאנחנו לא עומדים בפוטנציאל הצמיחה שלנו היא המחסור בכוח אדם – והדוגמה הבולטת היא ענף הבנייה."
פרופ' ירון ציין כי "הכלכלה הישראלית מאוד חזקה ובעלת כושר איתנות, זאת לצד האתגרים הרבים. ישראל צמצמה את החוב הלאומי שלה מאז מגפת הקורונה – היינו נער הפוסטר של העולם, מופת להתאוששות, ואז הגיע השבעה באוקטובר".
בהתייחס לתחזיות הצמיחה, אמר הנגיד כי "אנחנו משערים שהמשק יצמח בכ־3% עד 5% בשנה הקרובה, למרות המלחמה ומשבר התעריפים העולמי. יש עוד מה לשפר, אבל החדשות הטובות הן שאנחנו במסלול של צמיחה."
בנוגע לאינפלציה, שעומדת כיום על 3.6%, הסביר פרופ' ירון כי "רכיב מרכזי בעלייה הזו זה מחירי הטיסות – וצריך לקחת את זה בחשבון. עלינו להיות הרבה יותר זהירים כי מדד האינפלציה גדול בהשוואה לעולם," והוסיף כי יש לנקוט זהירות בפרשנות המדד ולהתמקד ברכיבים האמיתיים של יוקר המחיה".
על תקציב המלחמה אמר הנגיד: "זה הפיל שבחדר – מצד אחד נדרשת אחריות פיסקאלית כדי לשמור על מסגרת התוצר, מצד שני עומסים כבדים של ביטחון, חינוך וחברה. צריך לתת קרדיט לממשלה – יחס החוב־תוצר נותר מתון יחסית, וב־2026 הוא יתמתן עוד יותר. זהו מסר חשוב מאוד לשוק ההון ולחברות דירוג האשראי".
פרופ' ירון ציין כי שוק ההון הישראלי הפגין יציבות מרשימה: "בשמונה באוקטובר קיבלנו החלטה לפתוח את המסחר – וזו הייתה החלטה נכונה. מאז הפסקת האש עם לבנון, הבורסה צמצמה פערים מול מדדי העולם, ובראשם ה־S&P."
