משרד החינוך הודיע היום כי החל משנת הלימודים תשפ"ז, כל תלמידי כיתה ד' בישראל – הן בחינוך הממלכתי והן בממלכתי-דתי – ייבחנו במבחן מיצ"ב מחייב בתחום התנ"ך. בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ו) תתאפשר קיום הבחינה כבחירה של מוסדות הלימוד, ובשנה שלאחר מכן, היא תהפוך לחובה כלל-מערכתית ארצית.
מהלך זה מהווה חלק מתוכנית רחבה בהרבה תחת הכותרת "שורשים – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית", שמטרתה לבצע שינוי עומק בכל רמות מערכת החינוך. במסגרת זו, זהות יהודית הופכת מנושא רשותי לחובה, ולימודי תנ"ך יוגדרו כלימודי ליבה. לדברי משרד החינוך, "החיבור לשורשים ולסיפור הלאומי שלנו הוא לא תוספת חינוכית, אלא יסוד שממנו מתחילה כל למידה משמעותית." המשרד מדגיש כי מערכת החינוך מתעדכנת בהתאם: לצד מקצועות כמו מתמטיקה, מדעים, מחשבים, אנגלית והנדסה – ימוקמו גם לימודי זהות מחייבים, כחלק מתפיסת הלמידה במדינה.
המהלך מגובה בשורה של צעדים מערכתיים שכבר יצאו לדרך, ומשקפים שינוי כיוון מדיני-חינוכי:
- שינוי איכותי וכמותי בתקציב גפ"ן: התקציב המיועד לזהות יהודית זינק מאחוז אחד ל-4% בתוך שנה בלבד. לצד הגידול התקציבי, חל מעבר למענים חינוכיים עמוקים ועשירים יותר, כגון "שבילי התנ"ך", "מלחמות ישראל ותקומה", פיוטים, שירת המונים, טקסים ומיזמים קהילתיים.
- שעת תנ"ך שבועית מינימלית כחובה לכל תלמידי ישראל: בכל שכבת גיל – מ-א' ועד י"ב – התנ"ך נלמד בשעה קבועה, מלווה בפיקוח פדגוגי מסודר, בהדרכה מקצועית ובפיקוח ארצי.
- מקצוע חובה חדש – "בשבילי המורשת": מקצוע זה נלמד בכיתות ב'-ו' ומשלב תכנים ציוניים, תקומתיים ויהודיים מתוך תחומי דעת קיימים. הוא צפוי להתרחב לחטיבות הביניים כבר משנת הלימודים תשפ"ז.
- הכשרות מורים נרחבות: למעלה מ-1,600 מורות ומורים השתתפו בהשתלמויות זהות ומורשת. נפתחו קהילות מקצועיות חדשות, הושבו מלגות ייעודיות, ונבנו מסלולים להכשרת מורים לא מוסמכים בתחום.
- פעילות ערכית כחובה ולא כרשות: יוזמות כמו "נעלה לירושלים", "סיורים בשבילי התנ"ך", ביקורים באתרי לאום, לימוד בין-דורי, עבודות שורשים וטקסים – כל אלה פועלים כחלק מתוכנית חובה הנמצאת בפיקוח מחוזי.
- תשתית דיגיטלית לאומית: פותח אתר ייעודי ללימוד תנ"ך, המכיל חומרי הוראה עשירים, כלים להערכה מעצבת ומשימות בית מדרשי-חווייתי, במטרה להנגיש את התכנים לתלמידים ולמורים.
שר החינוך, יואב קיש, התייחס למהלך ואמר: "אנחנו משנים כיוון, כי אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית. האחריות שלנו היא לייסד שייכות, שורשים ומשמעות כחלק מתוכנית הלימודים הלאומית – שורשים – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית. זו דרישה שעולה מהשטח – מתלמידים שמבקשים להבין את הסיפור שלהם, ממורים שמבקשים כלים, ומהורים שמבקשים יציבות וחיבור. השבעה באוקטובר לא רק זעזע – הוא גם חשף מה חסר. זהו שינוי עמוק, אבל הוא גם פשוט: להחזיר לילדים שלנו את מה שראוי שיהיה מובן מאליו. זו המחויבות שלנו – לתלמידים של היום ולעתידה של מדינת ישראל."
