"בקצב הנוכחי ירושלים לא תישאר עם רוב יהודי"

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, נשא היום (רביעי) נאום נוקב בישיבה המיוחדת של מליאת הכנסת לציון יום ירושלים וזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

עיקר דבריו של השר נגעו לאתגר ההגירה השלילית מירושלים והשלכותיה על מאזן הדמוגרפי היהודי בעיר. "כשמדברים על אתגרי העיר ירושלים, אי אפשר שלא לדבר על האתגר הגדול ביותר בעיני. ההגירה השלילית. או אם נתבטא באופן פחות פוליטיקלי קוקרט – האם העיר ירושלים תישאר עם רוב יהודי לאורך זמן? בקצב הנוכחי, התשובה שלילית", הזהיר פרוש.

הוא הציג נתונים היסטוריים מדאיגים: "לפני 58 שנים, בשנת תשכ"ז, 1967 למניינם, כאשר קיבלנו לידינו מחדש את מזרח ירושלים. היחס היה 72 אחוז יהודים בירושלים על כל חלקיה, ו-28 אחוז לא יהודים". לדבריו, "היחס הזה הלך והשתנה עם השנים. הלך והתדרדר. בשנת תשפ"ב, 2022 למניינם, אחוז היהודים עמד על 60 אחוז. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, הנתון הזה כבר עומד על 57 אחוז וכולל גם מי שזהותו לא מוגדרת. כלומר, מספר היהודים בבירת ישראל הוא לא הרבה יותר ממחצית. הנתון הזה אמור להדיר שינה מעיני כולנו".

השר פרוש התייחס לתפיסות שגויות לגבי הסיבות להגירה השלילית: "כשאני הייתי חבר מועצה בעיריית ירושלים סיפרו לי שיש הגירה שלילית מהעיר כי לצעירים חילוניים אין מספיק אתרי בילוי בירושלים בשבת. זה לא המצב היום. לצערי יש כאלו שאפילו מתגאים רחמנא ליצלן שבשבת קודש אתרי הבילוי בירושלים פתוחים". הוא הוסיף כי "גם אם הדברים אולי לא לרוחי האישי, אבל גם משרדי שותף לפעילות הפנאי בירושלים במהלך ימות השבוע – מתוך החזון אותו קבעתי עם כניסתי לתפקיד, לפעול למען כלל תושבי ומבקרי העיר ירושלים. עם כי הדרך לשווין עוד ארוכה. עם זאת, ולמרות זאת, מאזן ההגירה השלילי עדיין מתדרדר לרעתנו".

על מנת להפוך את המגמה, הציע פרוש פתרוןL "לדעתי יש פתרון, שאולי חלקכם לא תאהבו לשמוע אותו, אבל הוא בהחלט טוב יותר מהמצב הנוכחי, ולטעמי הוא גם פתרון מצוין". לדבריו, "הנתונים מדברים בעד עצמם. המשפחות החרדיות והדתיות בירושלים ברוכות בילדים בפער משמעותי מהמשפחות במגזר הכללי. ככל שיהיו יותר משפחות ברוכות ילדים בירושלים, נתמודד טוב יותר עם מאזן ההגירה, ואולי אף ננצח אותו".

הוא קרא להשקיע בתשתיות עבור האוכלוסייה החרדית והדתית: "וכאן נשאלת השאלה שאותה שאלו לפני עשרות שנים בכיוון ההפוך. אולי אין בירושלים מספיק מקומות ראויים בהם החרדים והדתיים נוהגים להיות שם? אולי לא נותנים למגזר החרדי והדתי, שהוא הרבה יותר מרוב – בקרב היהודים, את המימון ואת האפשרויות של שעת קורת רוח לפני המקום ברוך הוא? אולי אין מספיק גינות משחקים לילדים בשכונות בהם החרדים והדתיים גרים? אולי יותר מידי ילדים לומדים במבנים לא מוסדרים?".

פרוש הודה כי דבריו אינם תואמים את האווירה החגיגית: "הדברים שאני מעלה כעת כאן, אמנם לא משתלבים עם האווירה החגיגית של יום ירושלים. אבל, דברים אלה צריכים להישמע ועל דברים כאלה צריך להתריע".