מוקדם עדיין מלסכם את הישגי המלחמה. אולם אם היו אומרים לנו לפני 12 ימים שמלחמת ישראל -איראן, תסתיים בחסדי שמיים כפי שהסתיימה אתמול, עם שורה של הישגים רבים, כאשר המעצמה האיראנית התגלתה כנמר של קרטון, היינו מתקשים להאמין.
במשך שנים הפחידו אותנו כל הגורמים המדיניים והביטחוניים מפני האיראנים. בפועל – כאשר הם הצליחו לפגוע בנפילות ישירות (בבאר שבע, חיפה, פתח תקווה, בת ים ועוד), הם אכן הוכיחו מה הם מסוגלים. ואם כך קרה בטילים בליסטיים, מחלחל מלתאר מה היה קורה לו היו בידיהם טילים גרעיניים.
השאלה שנשאלה אתמול בקרב גורמים רבים: האם הפסקת האש לא הייתה מוקדמת מידי והאם אפשר היה להמשיך בתקיפת מטרות נוספות באיראן עוד כמה ימים. התשובה במילה אחת: לא. ברגע שהנשיא טראמפ החליט על הפסקת אש, אותה כפה על שני הצדדים, אי אפשר היה להתנגד לו. טראמפ שנחלץ לטובת נתניהו במהלך שהכריע את המלחמה, היה נחוש לסיים אותה והורה לנתניהו לסובב חזרה את המטוסים, שהיו בדרכם להפציץ עוד מטרות בטהרן לאחר הפרת הפסקת האש. "ביבי, ניצחתם בענק. קח את הניצחון הגדול בשתי ידיים. בא לא נסכן את הפסקת האש. בא לא נלך עכשיו לחילופי מהלומות", אמר לנתניהו.
טראמפ כאמור מתהדר בהשמדת הכור בפורדו. האתגר יהיה לייצר מצב שלאיראן לא תהיה יכולת לשקם את הכור הזה ולייצר מחדש יכולת גרעינית. השאלה כיצד עושים זאת? איך מוודאים שהאכיפה תישמר? מי יקבע מהי הפרה? והאם ארה"ב תסייע לישראל בעצמה לאכוף את שמירת ההישגים שהושגו במלחמת 12 הימים?
מודל לבנון
צמד המילים עליו חזרו אתמול רבים היה "מודל לבנון". על פי ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, מעל ראשו של החיזבאללה, קיבלה ישראל אישור לאכוף את ההסכם על כל הפרה, כפי שהיא אכן עושה עם תקיפות חוזרות ונשנות, ללא שום תגובה נגדית של החיזבאללה. המצב האופטימלי הרצוי הוא, להגיב באותו צורה על כל הפרה של ההסכם עם איראן.
במילים אחרות: אם איראן תנסה לשקם את יכולותיה הגרעיניות בפורדו או בכל מקום אחר, תהיה ישראל רשאית לתקוף ולאכוף את הסכם הפסקת האש. בפועל המצב שונה: יש הבדל ניכר בין תגובה במרחק של 15 ק"מ, לתגובה במרחק של 1500 ק"מ. אולם אם ארה"ב תערוב לכך, לפחות כל עוד טראמפ עדיין בתפקידו, הרי שהישגי המבצע יוכלו להישמר הלאה עם חופש פעולה אווירי ישראלי לאכוף כל הפרה.
במקביל, המטרה של טראמפ היא להגיע עתה להסכם גרעין מחודש עם איראן, כאשר היא מגיעה על ברכיה, דבר שלא קרה בסבבים הקודמים. בד בבד ינסה טראמפ להגיע להסכם לסיום המלחמה בעזה, ועל פי שמועות שהתרוצצו אתמול במערכת הפוליטית, הנשיא האמריקאי התנה את עזרתו לנתניהו באיראן תמורת סיום המלחמה בעזה (בסביבת נתניהו מכחישים). אם טראמפ יצליח להשלים את המערכה בעזה לאחר שהשיג הפסקת אש באיראן, דרכו סלולה לקבלת פרס נובל לשלום, לשם הוא שואף.
עם סיום המלחמה צריך לזכור שהיעדים שהוכרזו בתחילת הלחימה הושלמו כמעט כולם, לאחר מכת הפתיחה המצוינת וכמובן לאחר השתתפותה של ארה"ב שקיצרה את המלחמה בכמה ימים. אם ישראל הייתה ממשיכה במלחמה להפציץ עוד טילים בליסטיים ועוד מתקני שלטון, הציבור בישראל היה נשאר במקלטים עוד כמה ימים, ואין לדעת אם העלות הייתה שווה את התועלת. בדרג הביטחוני תמכו בסיום המלחמה כפי שאכן הוחלט.
לא לומדים לקח
וכרגיל אי אפשר בלי התקשורת שעלזה אתמול בדיווחיה על "השיחה הקשה" בין טראמפ לנתניהו שמנעה את התגובה הישראלית לאחר הירי הנוסף של איראן לצפון, שעות ספורות לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה. "טראמפ נזף בנתניהו במילים קשות", דיווחו הפרשנים, שטרם הסיקו מסקנות מכל הדיווחים השגויים שלהם מתחילת המערכה. יש להניח שבעתיד עוד נשמע יותר על השיחה הזו, שיתכן שדווקא סייעה לנתניהו לסגור את המערכה (מול חלק מחבריו לקבינט שרצו להמשיך)
בימים הבאים יעסקו כולם במשמעות הפוליטית של המלחמה: האם הבחירות יוקדמו. כיצד תשפיע המלחמה על הסקרים, והאם נתניהו יפרוש בשיא. בזמן שנותר לו ולאחר המצב שנוצר, הוא ינסה להביא לשחרור החטופים בעזה, וכן להגיע ליעד השני שהציב לעצמו עם בחירתו: הסכם שלום עם סעודיה. ולסיום: הלילה ישנו כולם שעות רצופות, בלי התראות ובלי אזעקות. לא אירא, אתה עמדי.
פורסם לראשונה בעיתון 'יתד נאמן'
