גל מעצרים נרחב בקרב הקהילה היהודית באיראן, וזאת על רקע המלחמה והחשד לקשרים עם ישראל. על פי המידע, המשטר האיראני החל לעצור רבנים, מנהיגי ציבור ואישים נוספים מתוך הקהילה היהודית בערים המרכזיות טהראן ושיראז. המעצרים מבוצעים בטענה לקשרים לכאורה עם ישראל, ומעוררים דאגה כבדה בקרב הקהילה.
מאז תחילת המלחמה, נעצרו באיראן קרוב לאלף בני אדם בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, כאשר שישה מהם אף הוצאו להורג. בימים האחרונים גם בקהילה היהודית החלו לחוש את הרדיפה, כאשר סוכני המשטר פשטו על בתים יהודיים, ביצעו חיפושים ובזזו חפצים. הם בדקו טלפונים ניידים וכל מי שנמצאו לו קשרים עם קרובי משפחה בישראל, נלקח למעצר. חלק מהעצורים הואשמו אף בנסיעה לישראל.
מספר העצורים המדויק אינו ידוע, אך עשרות שמות כבר פורסמו. מתוך קהילה של 80,000 יהודים בעבר, נותרו כיום באיראן כעשרת אלפים יהודים בלבד, המתגוררים בעיקר בטהראן, שיראז ואיספהאן. איראן אינטרנשיונל דיווחה כי רדיפת יהודי איראן התגברה באופן משמעותי לאחר סיום המלחמה בין ישראל לאיראן.
במקביל למעצרים, התקיים בטהראן כינוס מיוחד של חברי הקהילה היהודית לתמיכה במשטר האיראני, לאחר הפסקת האש. באירוע נכחו גם חיילים יהודים בשירות צבא איראן, שהגיעו במדים ועוטים כיפות. נוכחותם של אלו, לצד נאומים של מנהיגי הקהילה, משקפת את המצב המורכב בו נמצאים יהודי איראן – מחד, ניסיון להפגין נאמנות למשטר מתוך חשש לחייהם, ומאידך, התמודדות עם רדיפה ואף מעצרים.
בכינוס נאם ד"ר הומיון שמח, נציג הקהילה היהודית בפרלמנט האיראני, וטען כי בתקיפות חיל האוויר הישראלי נפגעו מספר רב של מבנים השייכים לקהילה היהודית באיראן. הרב הראשי של איראן, הרב יהודה גראמי, הדגיש אף הוא כי יהודי איראן חיים "ללא בעיות" תחת שלטון איראן במשך שנים רבות.
חכם יונס חמאמי, ממנהיגי הקהילה היהודית במדינה, הצהיר כי הקהילה תומכת במשטר האיראני ואף הוסיף: "התקפותיה של איראן היו כה נחרצות והרסניות, עד שאפילו לאמריקה עצמה לא נותרה ברירה אלא להיכנע זמן קצר לאחר שתקפנו את הבסיס האמריקאי באזור". הצהרות אלו, הנאמרות בצל המעצרים והחשש, מדגישות את הדילמה הקשה בפניה ניצבת הקהילה היהודית באיראן.
