השופט סולברג נגד יצחק עמית: להרחיב את הרכב השופטים

מרד בעליון? מתח גובר במערכת המשפטית עם חשיפת דרישתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, להרחיב את הרכבי השופטים בעתירות בג"ץ עקרוניות. השופט סולברג טוען כי הרכב מצומצם זה מונע ביטוי לקולות שונים בבית המשפט ופוגע באמון הציבור בטוהר ההליך השיפוטי. לטענתו, הרחבת הרכבים בעתירות בעלות משמעות ציבורית מהותית, כפי שנהוג בעליון, חיונית כדי לאפשר ייצוג מגוון יותר של השופטים.

על פי דיווחים ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", סולברג מתח ביקורת בשיחות אישיות עם נשיא העליון, יצחק עמית, על כך שהדיונים בעתירות החשובות ביותר נותרים בידי שלושת השופטים הוותיקים – עמית, סולברג וברק-ארז – הרכב שלטענתו אינו זוכה לאמון הציבור בשל נטייתו האקטיביסטית.

מהפרטים שפורסמו עולה כי הסיבה להימנעותו של הנשיא עמית מהרחבת ההרכבים נעוצה ככל הנראה בחשש מפני ביטול הרוב האקטיביסטי הקיים בהרכב הנוכחי. צירוף שופטים נוספים, כדוגמת השופטים השמרנים דוד מינץ ויוסף אלרון, עשוי לשנות את מאזן הכוחות ולהשפיע על תוצאות פסקי הדין.

הביקורת של סולברג באה בעקבות מספר פסקי דין שנויים במחלוקת, ביניהם עתירות הנוגעות לפיטורי ראש השב"כ רונן בר ונציב שירות המדינה. בשני המקרים, השופטים עמית וברק-ארז הוציאו פסקי דין מרחיקי לכת, בעוד השופט סולברג נותר בדעת מיעוט עם ביקורת חריפה על עמדת חבריו. בפסקי דין אלו, לדוגמה, נקבע כי לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בניגוד עניינים בפיטורי ראש השב"כ, אלא הממשלה כולה.

על פי החוק, לנשיא בית המשפט העליון שמורה הסמכות לקבוע את הרכבי השופטים. בעתירות חשובות, נהוג לקבוע את "הרכב הסניוריטי" – שלושת השופטים הוותיקים ביותר. במקרים חריגים ובעלי חשיבות ציבורית עליונה, ניתן להרחיב את ההרכב לחמישה שופטים על מנת להעניק תוקף משפטי משמעותי יותר לפסק הדין. עם זאת, נשיאי העליון נוהגים לעשות זאת במשורה, מכיוון שלשיבוץ השופטים יש השפעה ישירה על תוצאת פסק הדין.

בשנת 2025, הנשיא עמית קבע כי בחמש העתירות החשובות ביותר שנדונו השנה ידון הרכב הסניוריטי ולא הרכב אקראי. בין העתירות הללו נכללו: פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ביטול חוק לשכת עורכי הדין, ביטול חוק נציב התלונות על השופטים וביטול החלטת הממשלה למנוע פרסום ממשלתי בעיתון "הארץ". הרכב סניוריטי נקבע גם בבג"ץ הגיוס ובג"ץ נציב שירות המדינה על ידי ממלא מקום הנשיא הקודם עוזי פוגלמן, אך השופט עמית הוא זה שנתן בהם צו על תנאי ונמנע מהרחבת ההרכב.

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה כי סעיף 27 לחוק בתי המשפט מתיר לנשיא לבחור את הרכב השופטים. לטענתם, הנשיא ממעט להתערב בקביעת הרכבים, וכי במקרים חריגים, בעלי היקף משמעותי, שאלה משפטית מורכבת במיוחד או משמעות ציבורית מיוחדת, הפרקטיקה הנהוגה מזה שנים רבות היא שהליכים אלו יידונו בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט.

עוד נמסר כי בניגוד לטענות ספקולטיביות, הנשיא עמית קבע את הרכב השופטים שידון בתיק אחד שנשמע בשנת 2025 (מתוך למעלה מ-1,700 תיקים שנשמעו בפני הרכב שופטים), וכי ההנחיה על זהות ההרכב שידון בהליך שנגע לנציב שירות המדינה ניתנה על ידי ממלא מקום הנשיא בדימוס, השופט פוגלמן, ולא על ידי הנשיא עמית. הרשות השופטת הדגישה כי בבית המשפט העליון קולם של כל השופטות והשופטים מקבל ביטוי במסגרת הליכים רבים המתנהלים בהרכבים מגוונים.