דעה: למה לא שורפים פחים מול קופת החולים?

אולי השלמנו עם העובדה שבין המשטרה לבין הציבור החרדי יש שסע קרוע מדמם ומלא חוויות שליליות של שנאה וניתוק. השלמנו או שמא התיאשנו?!

אני רוצה לקרוא תיגר ולשים סימני שאלה על המשפט "ככה זה" בנוגע ליחסי משטרה-חרדים.
נתחיל מהעובדה הפשוטה כי קופות החולים גם הן שייכות למדינה ולביטוח הלאומי המזוהה עם המדינה הציונית. אך האם ראיתם פח שרוף מחוץ לקופת חולים במאה שערים או בכל מקום אחר?

ולא רק שאין פח שרוף. האם ראיתם יהודי חרדי שאינו מבקר בקופת החולים בעת הצורך ונהנה משרותיה?
וודאי תאמרו כי השימוש בקופת החולים הוא ממשיך כיוון שאותו יהודי לא מרגיש טוב או נזקק לשירות רפואי ולכן "מכשיר" את השימוש בכספי המדינה. אך האם לא היינו אמורים לקבל מהמשטרה שירותי בטחון פנים, כפי שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי שירותי בריאות.

הסוד הקטן שעושה את ההבדל הגדול הוא:
קופות החולים זקוקות לנו! יש בינהן תחרות!

וכשהמניע הוא כלכלי הם מוצאים את הדרך להגיע לכל מטופל באשר הוא וסוג כיפתו והשקפותיו.
קופות החולים משקיעות מאמץ עצום בהתאמה תרבותית של המרפאות, של השיווק, של נותני השירות. הן משקיעות מאמץ שכל עובדיהן יכבדו באמת את אורחות חייו של הציבור החרדי ויפעלו בהתאם.

מכירים את המושג "נציגי קשרי לקוחות" שיש בכל קופה? אם לא נכנס להגדרה מילונית של תפקיד זה, נסביר במילים פשוטות, כי קופת החולים משלמת משכורת ליענקל כדי שכאשר מוישה יזדקק לשירות רפואי הוא ירגיש בנח לפנות ליענקל ולקבל ממנו את ההפניה לרופא המתאים (הוא הרי סומך עליו כי יענקל הוא "משלנו") וגם עזרה בבירוקרטיה מורכבת לקבלת החזרים. ומה התחושה המתקבלת? התחושה היא ש"יש למי לפנות".

ונחזור למשטרה- מדוע שבמשטרה לא יהיו "נציגי קשרי לקוחות" מכל קהילה ומכל שכונה?! כאשר יש הנחיות של בריאות הציבור למשל, הנציג יסביר לתושבים מה עליהם לעשות, הוא גם ייתן להם את ההרגשה שיש למי לפנות ושדעתם נשמעת. מאידך – נציגים אלו יוכלו להסביר למשטרה אלו דרישות אינן מציאותיות ליישום ולא עולות בקנה אחד עם אופי הקהילה, ויחד ימצאו דרכים לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שהחוק יישמר בצד הטוב ביותר. נציגי קשרי הלקוחות יהיו בקשר הדוק עם המרכזים הקהילתיים, ראשי הקהילות, ראשי הישיבות ועם התושבים.

זוהי רק הצעה אחת, אך העיקרון הוא פשוט, אם המשטרה תרצה מאוד – היא גם תצליח למצוא את הדרך לשפר את מערכת ההסברה, הקשר הקהילתי, והכבוד ההדדי.