מהו המנהג של פדיון כפרות ולמה נוהגים לקיימו?
מנהג הכפרות נועד לשמש כסוג של "תיקון" לחטאי האדם במהלך השנה. בעבר, נהגו לקחת לרוב תרנגול עבור גבר ותרנגולת עבור אישה ולסובב אותו מעל ראשו של האדם תוך אמירת פסוקים מיוחדים. משמעות הסיבוב היא העברת החטאים מהאדם אל העוף, שבסיום המנהג נשחט וניתן לצדקה לנזקקים. בכפרות טמון מסר עמוק של ענווה, תיקון עצמי, ורצון אמיתי למחילת עוונות.
עם התקדמות השנים, יותר ויותר רבנים פסקו להעדיף את פדיון הכפרות בכסף במקום בשימוש בעופות. כיום, ברוב קהילות ישראל והעולם היהודי, נהוג לבצע את המנהג באמצעות סכום כסף אותו מסובבים מעל הראש ואומרים את נוסח הכפרות. הכסף ניתן לאחר מכן לצדקה, ובכך משיגים גם את מטרת הסיוע לנזקקים וגם את המשמעות הרוחנית של המנהג.
מה נוסח הכפרות היום
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם.
המשמעות הרוחנית של פדיון כפרות
פדיון כפרות בכסף לא רק עונה על צורכי ההלכה והמסורת, אלא גם מעניק רובד עמוק יותר של תיקון. כאשר אדם נותן צדקה מתוך רצון אמיתי לכפר על עוונותיו, הוא לא רק מבצע פעולה חיצונית, אלא פועל מתוך ניסיון להשתנות פנימית, להיטיב עם הזולת ולפתוח את לבו. הכסף שמתקבל מהכפרות מהווה גשר בין האדם לבין הקהילה, ומסייע בשיפור מצבו של אדם אחר לעתים ממש ערב יום הדין.
הפסוק "צדקה תציל ממות" מקבל משמעות חזקה במיוחד בהקשר של הכפרות, שכן יום הכיפורים נתפס כיום של חשבון נפש ודין לכל אדם. מתן צדקה לנזקקים מתוך כספי הכפרות מחבר בין התיקון האישי לתיקון החברתי, ומדגיש את אחריותו של כל פרט לדאוג לחלשים ולמעוטי היכולת בקהילה.
למי צריך לתת את כספי פדיון הכפרות בשנת 2025 תשפ"ו?
שאלה עיקרית במנהג פדיון הכפרות היא למי נכון, ראוי ומומלץ להעביר את כספי הפדיון. לפי ההלכה יש להעדיף להעביר את כספי הכפרות לצדקה אמיתית, כלומר, ישירות לאנשים נזקקים, למשפחות מעוטות יכולת, ליתומים, אלמנות, חולים או לכל אדם שנמצא בחוסר כלכלי ממשי. המטרה המרכזית היא שהכסף ישמש להם לפרנסת החג, לצרכים חיוניים או לשמחת יום הכיפורים, ובכך יזכו לתמיכה ממשית ומעשית בשעת דחק.
בימינו, רבים נוהגים להעביר את כספי הכפרות לעמותות כמו המאיר לארץ שתורמים את כספי הפדיון כפרות לנזקקים, יתומים ואלמנות. יש אף המקפידים לחלק את הכסף ישירות למשפחות נזקקות בסביבתם, ובכך לוודא שהתרומה אכן משפיעה ישירות על חיי הנתרם.
חלק מהקהילות נוהגות להעדיף לתת את הכסף לעניים לומדי תורה, אברכים, תלמידי ישיבות או מוסדות תורה, מתוך הבנה שגם הם נזקקים ובעלי תרומה רוחנית רבה לכלל ישראל. מנהג זה מבוסס על החשיבות הגדולה של תמיכה בלומדי תורה ערב יום הכיפורים, והדבר נחשב אף הוא למצווה רבה.
איך וכמה כסף צריך לתת לפדיון הכפרות?
הדרך המקובלת ביותר לבצע את פדיון הכפרות בכסף היא לקחת סכום כסף השווה בערכו למחיר עוף, בין 18-36 שקלים עבור כל נפש, או 180 שח לכל המשפחה כמנהג הרב יורם אברג'ל, לסובב את הסכום מעל ראשו של כל אחד מבני המשפחה, תוך אמירת נוסח הכפרות. לאחר מכן יש להפריש את הכסף לצדקה, כפי שפורט לעיל. יש הנוהגים לבצע את המנהג בערב יום כיפור, אך למעשה ניתן לקיימו במשך עשרת ימי תשובה, ובייחוד בבוקר שלפני יום הכיפורים.
חשוב להדגיש כי הכוונה והלב הם העיקר במצווה זו. גם אם הסכום קטן, פעולה הנעשית מתוך רצון אמיתי לתקן ולהטיב עם הזולת נחשבת כמעשה גדול בשמים. עם זאת, מי שיכול להרבות בצדקה תבוא עליו ברכה. מעבר למשמעות ההלכתית, פדיון כפרות בכסף מעצים את הערבות ההדדית בעם ישראל. כאשר בני אדם פותחים את ליבם וכיסם לטובת אחרים, במיוחד בתקופה בה רבים מתקשים בפרנסה, הם מקדמים את ערכי התורה של חסד, צדקה ורחמים.
למידע נוסף ותרומת פדיון כפרות בהידור כנסו לאתר המאיר לארץ או התקשרו 08-37-40-200