"הייתי אזוק בידיים וברגליים כמו מחבל נוחבה… חשבתי שזה יעזור לי לטוס, אבל לא קיבלתי פטור – כל מה שעברתי היה לשווא". כך מספר ר', בחור חסיד ברסלב ל'המחדש', לאחר שהתגלגל לגיהינום הכלא הצבאי בניסיון נואש להסיר את צו המעצר שהוצא נגדו – וכל זאת כדי לזכות לנסוע לראש השנה לאומן.
אבל ר' לא לבד. תחקיר "המחדש" חושף תופעה מדאיגה: עשרות בחורים מהחסידות מבלים בשבועות האחרונים בכלא צבאי – חלקם בתנאים קשים ביותר – מתוך מחשבה מוטעית שהמעצר יסייע להם להשיג פטור מהצבא ולהסיר את צו העיכוב. בפועל, מה שנראה כמו דרך לעקוף את המערכת – מתגלה כמלכודת מסוכנת.
שיתוף פעולה חריג ו"קו פעולה"
ברקע המצוקה הגוברת, נרקם שיתוף פעולה יוצא דופן בין הפלג הירושלמי לבין עסקני חסידות ברסלב. יחד הם הקימו את "קו הפקדתי שומרים" – יוזמה שנועדה לסייע לאלפי הבחורים שניצבים מול שוקת שבורה, ללא פתרון ממשי באופק. אך בזמן שברחוב החרדי מנסים לארגן מענה, רבים מהבחורים בוחרים בדרך המסוכנת של הסגרה או כניסה יזומה לכלא – בתקווה ששם יימצא הפתרון.
עדות מהכלא
ר', שמעולם לא החמיץ נסיעה לאומן, מצא עצמו השנה חסום על ידי צו מעצר צבאי. בהחלטה קשה, בחר להסגיר את עצמו. הוא נשפט על השתמטות ונשלח ל-20 ימי מאסר. אך כיוון שכבר היה ברשותו תיק פסיכיאטרי שהחל בתהליך פטור – ההליך הסתבך.
"שמו אותי בצינוק כי אני 'מסוכן'… רק בגלל שיש לי מסמכים פסיכיאטריים", הוא מתאר בשיחה עם 'המחדש'. "לא היה לי מושג של זמן – לא ידעתי אם עברו דקות או שעות. כל כמה דקות שומר היה בא ומציץ עליי. היה אסור לי אפילו לישון ביום".
אחרי 7 ימים בתנאים קשים, שוחרר ר' מהצינוק, והועבר לאגף רגיל. אך התקווה לפטור – נגוזה. לאחר 13 ימי כליאה, הוא שוחרר עם צו להתייצב לגיוס. "כל מה שעברתי – לחינם. לא קיבלתי פטור, ולא אוכל לטוס".
מדיניות חדשה
מה שפעם נחשב לנתיב עוקף ומוכר, הפך היום לדרך ללא מוצא. מדיניות צה"ל כלפי משתמטים, ובעיקר כלפי בחורי ישיבה חרדים – השתנתה באופן דרמטי.
אם בעבר, רק לאחר שלוש התראות, היה יוצא "צו 12" עם תאריך גיוס. כיום, כל מי שלא מתייצב לתאריך הגיוס – מקבל באופן אוטומטי צו מעצר. מדובר בהנחיה ישירה למשטרה – לא במסמך בדואר ובכל רגע ניתן לעוצרו.
שינוי משמעותי נוסף: בעבר הטיפול בפטור ניתן בלשכת גיוס, אך היום – ברגע שתאריך הגיוס חלף, הבחור מוגדר כחייל ונכנס לטיפול של הבקו"ם. חייל – גם אם לא לבש מדים – כבר לא יכול להגיש בקשת פטור רגילה.
ניפוץ המיתוסים
בחורים רבים עדיין מאמינים שקיימים קיצורי דרך, אך המציאות מוכיחה אחרת. כיום, ישנה מדיניות מכוונת של הקשחה. הבחורים שמוזמנים שוב ושוב לבקו"ם, מתמודדים עם יחס מזלזל, ונתקלים בחיילות שמבזות את ערכיהם. זו דרך שתוביל לייאוש – לא לפטור.
מנגד, יש הסבורים שמעצר ייצור אמפתיה בצבא. אלא שבפועל, ההיפך הגמור קורה – דווקא מי שנעצר ביוזמתו או לקראת טיסה – סופג יחס קשה יותר.
במקביל, בתוך הכלא, מופעלים לחצים פסיכולוגיים כבדים. מציעים לבחורים שירותים "מיוחדים", כמו שירות לימוד, מסלול חרדי, שירות מקוצר וניסיונות פיתוי נוספים.
ראוי לשים לב כי בחור שחותם על חיול הופך מיד לחייל. אם לא יתייצב – הוא ייחשב לעריק, עבירה חמורה בהרבה מהשתמטות. בנוסף, עריק לא יכול ליהנות מחקיקה עתידית שתקל על "משתמטים". כמו כן, צה"ל לא רק מחמיר – הוא גם מתכונן למבצעי אכיפה מוגברים, במיוחד כלפי בחורי ברסלב המתכננים לנסוע לאומן.
המלכודת
הסכנה הגדולה מכול היא ההגדרה החוקית. ברגע שבחור לא מתייצב לאחר תאריך הגיוס – הוא נחשב לחייל ואם לא התייצב – הוא נחשב לעריק. מרגע זה, אין משמעות למסמכים פסיכיאטריים או לרקע ישיבתי. הצבא רואה בו חייל, ובכלא הוא חשוף ללחצים כבדים, הבטחות ריקות, ולניסיונות שכנוע אגרסיביים.
"הם מבטיחים מסלול קל – ואז אתה פתאום מוצא את עצמך חותם, מתגייס, ולא שולט על מהלך העניינים", מספר מקור המעורב בנושא ל'המחדש'. "מי שלא עובר את שרשרת החיול – פשוט נשאר כלוא. ומי שכן – כבר בפנים".
תחת אשליית "פתרון מהיר", עשרות בחורים מוצאים עצמם במסלול מסוכן – ללא תוצאה, ולעיתים עם נזק בלתי הפיך. הכלא הצבאי אינו תחנת מעבר בדרך לאומן – אלא מלכודת של ממש. "רצינו לטוס לרבנו, לא ליפול לשבי", מסכם ר' בעצב. "לא ראוי שבחורי ישיבה ימצאו את עצמם במעמד כזה – לבד, בלי עזרה, בלי עתיד".
גורמים המעורים בנושא, אומרים ל'המחדש' כי המסע לאומן לא עובר דרך כלא 4. כל ניסיון עוקף – מסתיים בנפילה. "יש להימנע מהסגרה יזומה, להישמר מהבטחות שווא – ולפעול רק עם ליווי משפטי מוסמך והכוונה מקצועית".
מה הבעיה?
תמשיכו בבחירות להצביע לאותם נציגים.
לא יאומן
אנחנו חיים בדיוק כמו בתקופת הקומוניזם
ישראל היא סניף של רוסיה
עצוב עצוב עצוב
ויותר מדויק
גלות גלות גלות
השנה, ראש השנה יחול בימים שלישי ורביעי, ה-23 וה-24 בספטמבר 2025, מה שיוצר לחץ גדול במיוחד על אלפי החסידים הנוסעים לאומן לשוב לבתיהם לפני כניסת השבת. זיכרונות מרים מהשנים עברו עדיין צרובים בתודעתם של רבים ומעלים חשש כבד לעיכוב בגבול וכתוצאה מכך לאיחור לטיסה והפסד הטיסה.
בשנה שעברה, חוו אלפים סיוט מתמשך בגבול המעבורת, שם נתקעו למעלה מעשר שעות.
מה גם שהשנה קיים חשש לא רק לעיכוב הטיסה אלא גם לחילול שבת המוני רחמנא ליצלן.
לאור כך רבני ברסלב מזהירים לצאת מאומן רק אחרי שבת
ממש אנטיוכוס קם לתחיה, מה? היכן אנחנו חיים, בסדום ועמורה?