דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם הבוקר (רביעי), הציג שורה של כשלים חמורים בניהול הממשלתי של הצד האזרחי במהלך מלחמת "חרבות ברזל". המבקר קבע כי "בשעתה הקשה של מדינת ישראל, הניהול הכולל של הצד האזרחי היה לקוי, חסר וחלש". הדוח רלוונטי גם למבצע "עם כלביא" מול איראן.
על פי הדוח, שנערך בין ינואר למאי 2024, ממשלות ישראל לא השלימו במשך 17 שנים את ההסדרה הנדרשת למינוי גוף אחד בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול התחום האזרחי בזמן חירום. כשל זה, שהיה ידוע במשך שנים, בלט במיוחד עם פרוץ המלחמה ופגע ביכולת הממשלה לספק מענה הולם לאזרחים.
אחריות ישירה מוטלת על הדרג המדיני, ובעיקר על ראש הממשלה בנימין נתניהו, על כך שלא הבטיח מענה לכשל זה. ביקורת מיוחדת הופנתה כלפי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על כך שלא מימש את סמכויותיו ולא פעל למינוי גוף חלופי. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, ספג ביקורת על תפקוד פורום המנכ"לים שפעל ללא סדרי עבודה ברורים.
המבקר הצביע על כשלים נוספים:
- תמונת מצב חסרה: המרכז לניהול משברים לאומיים (מנ"ל) ורשות החירום הלאומית (רח"ל) לא סיפקו תמונת מצב אזרחית מלאה וכוללת, כיוון שהושמטו נתונים ממשרדים אזרחיים חשובים.
- כישלון בהקמת מנגנונים: ניסיונות הממשלה להקים מנגנונים לניהול העורף לאחר ה-7 באוקטובר כשלו. הקבינט החברתי-כלכלי בראשות סמוטריץ' שהוסמך לטפל בנושאים אלו, קיים רק חמש ישיבות ולא דן בצרכים דחופים כמו פיצויים לעסקים ומתן מענה פסיכולוגי. ראש המשל"ט (מטה השליטה) שהוקם לצורך זה, התפטר לאחר ימים ספורים בשל היעדר כלים וסמכויות.
- ריבוי מוקדי חירום: הדוח מצא כי הופעלו 48 מוקדי חירום טלפוניים על ידי 33 גופים שונים, לעיתים באותם נושאים, ללא תיאום. ריבוי המוקדים יצר בלבול ונטל בירוקרטי על הציבור, וקמפיינים לפרסומם עלו למדינה כ-93 מיליון שקלים.
