לקראת חגי תשרי, מפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון את נתוני צריכת המאכלים הפופולריים בישראל בתקופה זו. הנתונים מתמקדים בצריכת דגים, בשר, עוף, רימונים, תפוחים ויין.
צריכת הדגים הממוצעת לנפש בישראל עומדת על כ-9 ק"ג בשנה. לקראת ראש השנה, נרשמת עלייה של כ-47% בצריכת דגים ברשתות השיווק בהשוואה לשבוע ממוצע. הדגים המובילים במכירות הם אמנון וסלמון, עם 43% ו-34% מהמכירות בהתאמה. ישראל מייבאת כ-94% מצריכת הדגים שלה. למרות הגידול בצריכה, הישראלים עדיין צורכים פחות דגים מהממוצע העולמי, העומד על כ-20.8 ק"ג לנפש.
צריכת העוף בישראל נחשבת לאחת הגבוהות בעולם, עם ממוצע של כ-49 ק"ג לנפש בשנה. לקראת ראש השנה, צריכת העוף עולה ב-29% בהשוואה לשבוע רגיל. לשם השוואה, הממוצע העולמי עומד על 21.8 ק"ג בלבד.
צריכת בשר הבקר בישראל עמדה בשנת 2024 על כ-19.1 ק"ג לנפש בממוצע. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נרשמת עלייה של כ-64% בביקוש לבשר בהשוואה לממוצע השנתי. כ-52% מהבשר הנצרך בישראל הוא בשר קפוא מיובא.
אספקת הרימונים בישראל עומדת על כ-3.5 ק"ג לנפש בשנה. הנתונים מצביעים על זינוק משמעותי במכירות לקראת החג, כאשר כ-15% מהכמות הנמכרת בשנה כולה נמכרת בשבוע שלפני ערב החג.
צריכת תפוחי העץ הממוצעת בישראל היא כ-14.1 ק"ג לנפש בשנה. בשבוע הקניות לחג, צורכים הישראלים כ-74% יותר תפוחים בהשוואה לשבוע ממוצע.
הישראלי הממוצע צורך כ-6 ליטרים של יין בשנה, נתון נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בצרפת, לדוגמה, הצריכה עומדת על כ-46 ליטרים לנפש, ובפורטוגל, שיאנית הצריכה, על כ-51 ליטרים. למרות זאת, הייצור המקומי בישראל עומד על כ-45 מיליון בקבוקי יין בשנה, וכ-70% מהכרמים נטועים בזני ענבים אדומים.
