בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מאסר עולם לא תמיד משמעו מאסר עד סוף חיי האסיר. קיימים מנגנוני קיצור, חנינה והתערבות משפטית. עורכי הדין והמשפטנים שמלווים תיקים כאלה מתמודדים עם שאלות מורכבות: מה זה מאסר עולם, איך הוא נגזר ומהם התנאים המיוחדים שמאפשרים לשנות את גזר הדין.
מה המשמעות של מאסר עולם?
אנשים רבים מדמיינים מאסר שמסתיים רק במותו של האסיר. בפועל, בישראל, וגם במדינות רבות אחרות, התמונה מורכבת יותר. מדובר למעשה בעונש המקסימלי הקבוע בחוק על רצח, ולפעמים על עבירות ביטחוניות חמורות. עם זאת, נקודת המוצא בישראל היא כי זהו גזר דין שאינו עונש סופי ובלתי ניתן לשינוי.
ועדת שחרורים מיוחדת ובמקרים מסוימים גם נשיא המדינה מוסמכים לקצר את התקופה, בהתאם לנסיבות, להתנהגות האסיר ולשיקולים נוספים. כך, המשפט משלב בין צדק נוקשה לגמישות אנושית.
סוגי מאסר עולם
בישראל, כאשר מדובר בעבירה שמקנה עונש של מאסר עולם, החוק מגדיר במפורש את המסגרת שבה ניתן להטיל את העונש. יש עבירות, בדרך כלל רצח בנסיבות מחמירות, שבהן בית המשפט מחויב לפסוק מאסר עולם מלא, הכוונה, אין לו שיקול דעת להטיל עונש קצר יותר.
במקרים אחרים, החוק קובע את עונש זה כעונש המקסימלי, אך לבית המשפט יש שיקול דעת והוא רשאי להטיל עונש של עד 20 שנות מאסר בהתאם לנסיבות המקרה. כלומר, החוק מאפשר גמישות, העונש שנגזר בפועל לא תמיד חייב להיות מאסר עולם מלא, הוא משתנה בהתאם לחומרת המעשה ולנסיבות האישיות של הנאשם. כך, מערכת המשפט מצליחה לאזן בין הצדק וההרתעה לבין האפשרות לשקול את הענישה באופן מותאם למקרה.
ישראל לעומת מדינות אחרות
אחד התחומים המרתקים להשוואה הוא אופן יישום העונש במדינות שונות. בישראל, המאסר יכול להתקצר לפעמים ל-20 עד 30 שנה בפועל, אם מתקיימים התנאים המתאימים. במדינות אירופה רבות, ישנם עונשי מאסר עם תקופת מינימום ברורה למשל, 15 או 25 שנים, שלאחריהן ניתן להגיש בקשה לשחרור.
בארצות הברית, לעומת זאת, המצב מגוון מאוד, יש מדינות שבהן מאסר עולם אכן משמעו מאסר עד המוות ולפעמים אפילו מצורף לו תוספת בלי אפשרות לחנינה. ההבדלים הללו משקפים תפיסות שונות של צדק, הרתעה ושיקום.
דוגמאות מהשטח – מקרים בהם נגזר מאסר עולם
כדי להבין מה זה מאסר עולם בישראל כדאי להביט בדוגמאות מוכרות. בישראל זהו העונש הכבד ביותר שנגזר על רוצחים בתיקי רצח מתוקשרים במיוחד, למשל רצח ענת אלימלך או רצח הדר כהן בפיגוע בירושלים. בין המקרים הידועים ניתן למנות גם את רצח מלאכי רוזנפלד, שבו הורשע הנאשם ברצח. מקרה נוסף מהעת האחרונה הוא של רוצח התיירת אילנה אזגדיאן ברחוב דיזינגוף בתל אביב, עליו נגזר מאסר עולם ועוד 10 שנים.
כל אחד מהמקרים הללו עורר דיון ציבורי סוער בשאלת הענישה, האם היא מחמירה מספיק, האם יש מקום לקיצור ואיך מאזנים בין עקרונות הצדק לבין האפשרות לשיקום. כל תיק כזה גם מעלה מחדש את האם ניתן למצוא בו איזון בין הדין לבין המוסר הציבורי.
האם אפשר לקצר מאסר עולם?
אנשים רבים סבורים שאין דרך לקצר עונש כה חמור, אבל בפועל, קיימים כמה מנגנונים שכדאי להכיר: ועדת שחרורים, נשיא המדינה ובית המשפט העליון. ועדת השחרורים בוחנת את התנהגות האסיר, תרומתו לחברה והערכת מסוכנותו. נשיא המדינה מוסמך להעניק חנינה או לקצר עונש מטעמים הומניטריים או מדיניים. גם בג"ץ יכול להתערב במקרים חריגים וזהו מקומם של עורכי הדין להוביל את התהליכים, תוך איזון בין זכותו של האסיר לצדק לבין האינטרס הציבורי לשמור על ביטחון החברה.
מאסר עולם הוא אחד הסמלים הבולטים ביותר של מערכת המשפט. הוא משדר מסר ברור של ענישה והרתעה, אך גם מעלה שאלות קשות של מוסר, אנושיות ושיקום. בישראל, המשמעות של העונש רחבה יותר מאשר מאסר עד המוות, והיא כוללת מנגנוני איזון מורכבים שמאפשרים בחינה מחודשת לאורך השנים.
בסופו של דבר, השאלה האמיתית היא כיצד מאזנים בין הצורך להעניש בחומרה על מעשים מזעזעים, לבין היכולת לתת לאדם הזדמנות נוספת וכאן עולה גם שאלה מורכבת נוספת: האם חברה מתקדמת נמדדת בחומרת הענישה שלה או דווקא ביכולת למצוא חמלה גם במקרים הקשים ביותר?
מרכז נעמה – מרכז לייעוץ ומידע משפטי מקצועי, מספק ידע עדכני ומעמיק על מגוון תחומים משפטיים כדי לסייע לכם להבין את המורכבויות של כל מקרה באופן ברור ומדויק.