2025 מביאה איתה אתגרים כלכליים שמורגשים היטב בכל בית. יוקר המחיה ממשיך להעיק, הריביות במשק נותרות גבוהות, והורים רבים במגזר החרדי מוצאים עצמם תוהים כיצד לסייע לילדיהם להקים בית בלי למוטט את הכלכלה המשפחתית. על רקע זה, שוחחתי עם פישל רוזנפלד, יועץ לכלכלת המשפחה ומומחה בנדל״ן, ששם את האצבע על הבעיה: “אנשים רוצים לקנות דירה, אבל אם לא עושים קודם אבחון כלכלי, הם עלולים ליפול לבור שקשה לצאת ממנו.”
“רק 3% עושים תוכנית מסודרת”
בפתח השיחה שיתפתי נתון מפתיע: “פחות משלושה אחוזים מהזוגות הצעירים באמת יושבים ובונים תקציב עם יועץ לפני שהם מתחייבים למשכנתא. הרוב מסתפקים ברעיון כללי בראש, אבל כשאין מספרים על הנייר – הכול נראה אחרת. זה מתכון לאשליה.” חוסר ההיערכות הזה גובה מחיר כבד. זוגות נכנסים לעסקאות ענק בלי להבין את ההשלכות על חיי היומיום שלהם, ואז מגלים שהמשכנתא שואבת כל שקל חופשי מהמשכורת.
כמי שמלווה משפחות רבות, רוזנפלד רואה שוב ושוב את אותה תופעה: “צעירים מתחילים את החיים המשותפים בהתלהבות, נכנסים לעסקה יקרה מדי, ואז מגלים שהמשכורת פשוט לא מספיקה. הם חושבים שהם יכולים להחזיר 6,000 ש״ח, בפועל אחרי חישוב מדויק זה יותר קרוב ל־3,000 ש״ח.”
“הדירה הראשונה היא לא השקעה”
מעבר לחשבון ההוצאות,אני מדגיש נקודה עקרונית: “הדירה הראשונה שאתם רוכשים בשביל לגור בה – היא לא השקעה. היא אמנם נכס, אבל היא לא תייצר לכם הכנסה. היא תיתן לכם שקט נפשי, יציבות ומקום משלכם, אבל זה לא נכס מניב.” זוגות צריכים להבין את ההבדל בין דירה למגורים לבין דירה להשקעה: “רק דירה שנכנסת ממנה שכירות באופן קבוע היא נכס מניב. בית מגורים הוא הוצאה, גם אם יום אחד ערכו יעלה.”
אם זורמים עם ‘המרוץ אחרי דירה’ בלי לעצור ולבדוק את מצבכם הכלכלי, אתם מסתכנים בשעבוד לחובות. “בסוף אתם קונים דירה של מיליון וחצי עם משכנתא של מיליון, משלמים 3,500 ש״ח כל חודש, אבל ההכנסה שלכם לא מאפשרת לכם לנשום. זה לא חוסך כסף, זה מכניס אתכם לבור. ההורים גם נכנסים לחובות כדי לעזור – והדבר הזה מתגלגל מדור לדור.”
“להתחיל בקטן, לבנות בהדרגה”
פישל רוזנפלד שיתף עקרון פשוט אך עוצמתי: “מי שחוסך כל חודש 3,500 ש״ח – אחרי שש שנים יש לו הון של 252 אלף ש״ח. תוסיף לזה מימון בנקאי, ואתה כבר יכול לקנות נכס ראשון להשקעה.”
הרעיון הזה משנה את המשוואה. במקום להמתין שנים לדירה ראשונה כדי “לסמן וי”, אפשר להתחיל בקטן, עם דירה מניבה באזורים זולים יותר, להחזיק אותה שש שנים – ואז למכור, להרוויח מהעלייה במחיר ובמקביל להגדיל את ההון מהחיסכון. “אם קניתי נכס במיליון שקל עם חצי מיליון הון עצמי, אחרי שש שנים כשמחירי הדירות עולים, אני יכול למכור אותו ביותר מ־1.5 מיליון ולחבר לזה את רווחי השכירות שחסכתי,” הוא מסביר.
“תמנפו זמן, לא פחד”
רוזנפלד מדגיש שהטעות הנפוצה ביותר היא לקבל החלטות נדל״ן מתוך לחץ ופחד. “הרבה פעמים צעירים רצים לקחת משכנתאות כי הם מפחדים שהמחירים ימשיכו לעלות. אבל זה מתכון לכישלון. במקום זה, תנשמו, תבחנו את התמונה הגדולה, ותבנו אסטרטגיה עם יועץ. כשיש תוכנית, אפשר להתקדם בביטחון.”
הוא מזכיר שגם החתונות – שהפכו לאירוע יקר במגזר – מצריכות תכנון כלכלי מוקדם: “זה לא רק הדירה, זה גם החתונה. אם לא מתכננים, מוצאים את עצמנו עם מינוס ובלי חיסכון.”
"הדרך מתחילה בצעד הראשון"
המסר המרכזי שחוזר שוב ושוב: קניית דירה או יציאה לדרך עצמאית אינם מתחילים בבנק, אלא בשולחן המטבח עם גיליון אקסל פשוט. “לפני שאנחנו רצים אחרי דירה, בואו נעצור ונראה – מה יש לנו? מה אין לנו? איפה אנחנו מבזבזים מיותר? משם מתחיל הכל,” מסכם רוזנפלד.
המציאות הכלכלית בישראל של 2025 מחייבת אחריות ותכנון לטווח ארוך, במיוחד כששוק הנדל״ן משתולל והמשפחות מתמודדות עם עלויות הולכות ועולות. ההמלצה של רוזנפלד פשוטה אך חדה: “אל תתנו לפחד מהמחירים להכתיב את חייכם. תתחילו בחיסכון, תבנו תוכנית – ומשם תתקדמו.”
איתמר שולם: “נדל״ן מתחיל בבית: מי שמסדר את המספרים לפני העסקה – יוכל לבחור את העסקה, במקום שהעסקה תבחר בו.”
