בלב שכונת וויליאמסבורג בברוקלין ניו יורק, נולד הילד החולם שלימים ימצא את קולו הרוחני והאמנותי אי שם בעיירה מזרח-אירופאית רחוקה – על ציון רבי נחמן מברסלב באומן. יוסף זאב בראווער, בן 38, זמר-יוצר, מטפל רגשי ומשפיע רוחני, הפך את חייו למסע מתמשך בין עולמות – בין שמרנות הקהילה החסידית שבה גדל לבין המרחבים הנפשיים והבשורה של רבי נחמן מברסלב לדור הגאולה, בין הניגונים העתיקים לבין הצלילים המודרניים – ובעיקר אלכימיה וגשר בין האישי לקולקטיבי.
האלבום החדש של יוסף זאב בראווער, ביידע וועלטן ("שני העולמות"), איננו רק עוד אלבום מוזיקה. זהו יומן מסע אישי ורוחני, שדרכו הוא מבקש לחבר בין שברי העבר לתקוות הדורות, בין זיכרון לגעגוע, בין העולם הזה לעולם הבא. כל פרט ביצירה הזאת נכתבה במעיינות הלב ובדמעות הכיסופים .כל שיר הוא תחנה: מצעקה פשוטה "ריבונו של עולם" של ילד אובד המבקש את אביו, דרך זיכרון קדושי אומן שנהרגו על קידוש ה' ולצדם ביקש רבי נחמן להיטמן, עד ההכתרה מחדש של הנשמה תחת כנפיו של הרבי הגדול, רבי נחמן מברסלב.
בראווער, שעשה כברת דרך ביצירותיו המוסיקליות וההגותיות, עומד הפעם בלב היצירה, מצליח להפוך את התנועה הפנימית ליצירה מוזיקלית מרהיבה, ומבקש להביא בה בשורה ל'הולכי הדרכים'. "השירים האלה הם לא רק מנגינות", הוא אומר, "הם הדרך שבה חסיתי בצל הרבי הגדול שהכרתי, הרבי שלימדני לראות הכל בעין חדשה, לנשום בתוך המסע, להמיר חוסר וודאות למסע מרתק, להפוך כל קושי לשיעור מעצים – ומתוך התחנות הללו אני מבקש הפעם להזכיר לעצמי ולאחרים שכל העניין הוא להסכים לצעוד במסע עם נשמה בוערת גם כאשר המציאות סוערת".
מעבר למימד האישי, "ביידע וועלטן" נוגע גם בשאלות קולקטיביות רחבות – מה המשמעות של אמונה, של חיפוש ושל מוסיקה בעידן שבו המסורת והמודרנה נפגשות זה בזה. השירים אינם רק זיכרון נוסטלגי של ניגוני העבר, אלא ניסיון אמיץ להעניק להם צורה חדשה, רעננה ונקייה, שתוכל לדבר הן לחסיד הוותיק והן למאזין בן זמננו. כאן טמונה כוחה של היצירה: היא לא מוותרת על השורש, אך גם אינה מתביישת לצמוח ממנו אל השמיים.
בראַווער לא רק מציע חוויה מוסיקלית, אלא קריאה למסע. "רבי נחמן לימד אותי להפוך געגוע למנגינה; לא לשקוע בשברי העבר, אלא לתרגם אותם לשירה וליצירה ולחזון – המביאים אחריהם כלי מפואר" מסכם בראווער.
בימים אלו, ערב ראש השנה תשפ"ו (ספטמבר 2025), משיק בראווער את אלבום הזהב שלו בירושלים ובניו-יורק. לתהליך היצירה התייצרו גם מלחינים, מעבדים ונגנים כישרוניים מהמעלה הראשונה, שכל אחד מהם מביא את קולו וייחודיותו, וכולם יחד מתלכדים לחזון אחד עם תוצר של מנגינות ולחנים המזכירות את הצלילים המיתולוגיים של משה גולדמן, ותכנותים מוסיקליים המתאימים לאוזן המודרנית.
האלבום הופק בליווי אמנותי וקונספטואלי, שהעניק לו מעטפת מינימליסטית, נקייה ואייקונית – כאשר במרכזה ניצב היארמולקה (הכיפה) של רבי נחמן מברסלב כסמל לצדיק הגדול שהגיע לדרגה הרוחנית הנשגבה ביותר.
במובנים רבים, מסעו של בראווער ויצירתו המתגלמת באלבום מופתי שכזה, הוא מראה לתקופה שלנו – דור המחפש שפה שתשלב בין חוויה אישית לבין המסע הקולקטיבי, בין ספקות עצמיים לבין חיבור פנימי בלתי מעורער.
