משרדי החינוך והאוצר ומרכז השלטון המקומי פנו היום (חמישי) לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בדרישה לחייב את מורי התיכונים להמשיך ללמד עד סוף החודש. בפנייה לבית הדין נכתב כי בניגוד לארגון המורים, הסתדרות המורים והסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה הגיעו להסכמות עם הממשלה. "ארגון המורים סבר שיש בכוחו לקבוע באופן חד-צדדי את תוכנו של הסכם העבודה בינו לבין עצמו", נכתב.
לאחר הפנייה לבית הדין, שר החינוך יואב גלנט צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "כולנו נדרשים להכנס מתחת לאלונקה ולתרום את חלקנו במסגרת צו השעה". הערב בית הדין לעבודה ידון בצווי המניעה וצפוי לקבוע אם שנת הלימודים אכן תוארך.
בהמשך הציוץ גלנט עקץ את יו"ר ארגון המורים רן ארז וכתב: "מערכת החינוך חשובה ומשפיעה על כל אזרחי מדינת ישראל". לא נאפשר לבודדים להביא לאנרכיה במדינה בשל שאיפות אישיות וקטנוניות".
דבריו מגיעים בעקבות התבצרותו של ארז, שסירב להוסיף ימי לימוד למורי כיתות י' שהארגון מייצג. בעקבות הסירוב, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד הודיעה כי מורי ההסתדרות לא ילמדו גם הם.
ארז הסביר כי רצה לצרף לפגישה עם גלנט את חברי הנהלת הארגון מפני שהוא "לא יודע כיצד הוא יתנהג". לדבריו, "הוא יכול לומר 'רן הסכים', 'רן איים'. עם אדם שאני לא מכיר אני לא הולך לפגישה לבד". ארז הוסיף כי גלנט צריך לקחת בחשבון שניסיון לעבוד מול המורים בעזרת צווים משפטיים יוביל למאבק הדדי. "אם זה מה שהוא רוצה – מלחמות ומשפטים – זה מה שיהיה לו כל הקדנציה", הסביר.
"בחיים האזרחיים אין פקודות", אמר ארז, "שנת הלימודים נגמרת מחר. אם היו רוצים להאריך אותה היו צריכים לדבר איתנו. עד עכשיו לא דיברו איתנו".
הוא הוסיף כי במשרד האוצר ביקשו "מחווה", כדי לרצות לדבריו את מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, שהסכימה שמורי בתי הספר היסודיים יעבדו במשך תשעה ימים נוספים. "אנחנו לא יכולים לתת מחווה של תשעה ימי עבודה בחינם", אמר, "אם כל המשק יתרום – גם אנחנו נתרום".
עיקר המחלוקת מול ארגון המורים נוגע למורי כיתות י', משום שבין הצדדים קיימת הבנה שבעל-פה כי כיתות י"א-י"ב ימשיכו בהכנות למבחני הבגרות ככל שיידרש. להכרעת בית הדין לעבודה תהיה השפעה מועטה, גם בשל ההסכמה על פעילות כיתות י"א-י"ב. בנוסף, בתיכונים רבים עברו כבר להוראה מרחוק מחשש להידבקות בקורונה, וההגעה לבתי הספר בימים האלה לא מוגדרת כחובה.
גם במשרד החינוך מודים בשיחות סגורות כי אין חשיבות אמיתית למועד היציאה לחופש הגדול של תלמידי כיתות י' וחטיבות הביניים – לא מבחינת חומר הלימודים ולא מבחינת החשיבות למשק. שיעור הנוכחות בבתי הספר בימים אלה נמוך ממילא, ועומד על כ-60%.
החלטת בית הדין עשויה להשפיע על הגנים, בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, שמוריהם מאוגדים בהסתדרות המורים. בן דוד חתמה בתחילת אפריל עם משרד האוצר על הסכם שלפיו המורים בשכבות הגיל הללו ילמדו תשעה ימים נוספים ביולי, במקום הימים שבהם הופסקה הלמידה מרחוק בתחילת תקופת הגבלות הקורונה. בהסכם מופיע סעיף המתנה את עבודת מורי ההסתדרות בכך שגם כיתות י', שמוריהן מאוגדים בארגון המורים, ילמדו מספר ימים זהה.
במשרד האוצר קיבלו את התנאי שהציבה בן דוד כיוון שסברו שיצליחו להגיע להסדר דומה עם ארגון המורים העל-יסודיים, אולם הארגון לא ניהל משא ומתן עם המשרד. כעת מתעקשת בן דוד על קיום הסעיף הזה בהסכם, ומנמקת אותו בעיקרון השוויון: ביום חמישי האחרון שלחה המזכ"לית מכתב למורים, שבו כתבה כי "לא יהיה מצב שבו תעבדו יותר מעובדי הוראה אחרים שאינם מגישים לבגרות". במשרד האוצר מעריכים כי הנזק עבור כל יום שבו לא פועלות מסגרות לילדי הגן וכיתות היסודי הנמוכות הוא יותר מ-200 מיליון שקל ביום.
במסגרת ההתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, הורה היום גלנט לאפשר מועדי ב' חלופיים לתלמידים שלא יוכלו להיבחן בבגרות בשל הנגיף. תלמידים יוכלו לגשת לבחינות החלופיות, שייערכו ב-3 באוגוסט עד 6 באוגוסט, אם חלו בקורונה או במקרה שייאלצו לשהות בבידוד בזמן הבגרויות.
