במהלך הימים הנוראים, למעשה כולנו עושים שני דברים. מצד אחד, אנחנו באמת מבקשים סליחה, מחילה וכפרה מהקדוש ברוך הוא שיסלח וימחל לנו, כפי שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם". מצד שני, אנחנו גם כן מבקשים מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו חיים: "זכרנו לחיים" ו"וכתוב לחיים טובים". אנחנו מבקשים פרנסה, אנחנו מבקשים ילדים… יש לנו רשימה ארוכה של בקשות.
פה אנחנו צריכים באמת לעשות חשבון נפש. ניחא, לבקש סליחה. לבקש סליחה זה דבר גדול מאוד. אדם בא בהכנעה: "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד". הוא יודע שהוא חטא ושהוא לא בסדר, והוא מתוודה, והוא מתחרט, והוא מקבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה.
אבל, לכאורה, לבקש גם כן חיים טובים, בריאות, פרנסה – זה חוצפה. למה הדבר דומה? נתאר לעצמנו אדם עובד אצל מישהו, והנה יום אחד הוא שלח אותו להביא לו יין, נניח. הבן אדם הלך והביא יין יקר מאוד מאוד, וברשלנותו הוא שבר את הבקבוק והיין נשפך. הבעל הבית רואה את זה, כואב לו.
ואז העובד אומר לו: "תראה, אני מתנצל, אני טעיתי, אני ממש מבקש סליחה". טוב, נשבר, מה אפשר לעשות לו? ואז הוא אומר: "תראה, אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות לבקש ממך העלאה במשכורת. המשכורת לא מספיקה". זו טיפשות לבוא ולבקש! עכשיו, כשעשית מעשה כזה ברשלנות ואתה צריך להתנצל, זה הזמן שאתה מבקש העלאה במשכורת? תחכה קצת שבעל הבית יירגע אחרי כל מה שעשית, אז תבקש.
ואילו אנחנו, למעשה, תיקנו לנו ככה בתפילה – להגיד "זכרנו לחיים" ו"וכתוב לחיים טובים", "אבינו מלכנו, כותבנו בספר חיים טובים". איך לכאורה זה לא מתאים ביום הזה? ביום הזה היינו צריכים אך ורק לבקש סליחה!
אבל אם נתבונן בלשון שתיקנו לנו הגאונים, להגיד "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כותבנו בספר חיים – למענך, אלוקים חיים". ה"למענך, אלוקים חיים" – המחשבה שלנו כשאנחנו באים ומבקשים בקשות מהקדוש ברוך הוא צריכה להיות מחשבה חכמה. לא סתם לבוא ולהגיד: "בבקשה, תן לנו, תן לנו". זה לא הזמן המתאים לבקש שייתן לנו אחרי שחטאנו ו"אבינו פשענו". מספיק שהוא נותן לנו סליחה, מחילה וכפרה.
אבל אנחנו צריכים להרגיש: "באנו לעולם הזה, ריבונו של עולם, באנו כדי לעבוד אותך. אנחנו רוצים לעשות רצונך – זו המטרה שלנו!" אז לכן אנחנו מבקשים: "אם תכתוב אותנו לחיים, זה למענך, אלוקים חיים, זה בשבילך! כי אם תיתן לנו חיים, אנחנו נשתמש בחיים האלה בשבילך, לכבודך. אנחנו רוצים פרנסה טובה כדי שנוכל לשבת בשקט ולעסוק בתורה, שנוכל לקיים מצוות. בריאות טובה – אם נהיה בריאים, אנחנו יכולים לקיים מצוות".
כל המחשבה שלנו צריכה להסתובב סביב למענך, אלוקים חיים. הכול לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה – כל מה שאנחנו עושים זה לכבודו יתברך. ואז, כשאנחנו באים ומבקשים בקשות בשביל עצמנו, זה לא בקשות סתם שאנחנו רוצים, לא מנצלים את ההזדמנות. אנחנו אומרים: "הכול, הכול נכלל באותו הדבר. חטאנו, מבקשים סליחה, ואנחנו רוצים שבאמת לא נחזור לעוונות ושנוכל לקיים מצוות, ולכן אנחנו מבקשים חיים ופרנסה".
יהי רצון שיתקבלו תפילותינו ברצון, אמן כן יהי רצון.
