בשעות הצהריים התמלאו רחובות הכניסה לירושלים ברבבות חרדים מכל גווני הציבור. גדולי ישראל עלו למרפסות, בחורי ישיבות עמדו צפופים, ותפילה אדירה עלתה לשמיים. כתב המחדש היה שם – ותיעד את הקולות והרגשות ששטפו את ההמון.
הרב אליעזר מקלב, מחנך ותיק, עמד מול המראה המרשים וסיפר בהתרגשות כי "זו התרגשות אדירה לראות את המאות אלפים שבאים להראות את הכוח ואת החשיבות שאנחנו נותנים ללימוד התורה. אנחנו רוצים לתת גב לבחורי הישיבות שלנו, שיבינו שאנחנו איתם". לדבריו, דווקא בעת הזאת נדרשת עמידה איתנה מול הניסיונות לערער את יסודות הרוח. "אנחנו נשאר יצוקים בדעותינו – עד הסוף ובכל הכוח", אמר. כשנשאל אם הוא חושש לעתיד תלמידיו, השיב כי "דווקא מהמקום הזה מגיע חיזוק. הם רואים כמה העולם מתנגד לתורה, ואז מבינים כמה היא יסוד חיינו. לימוד התורה זה הבסיס שלנו – עם זה אנחנו ננצח מלחמות ועם זה ננצח את היום-יום".
בדברים חריפים הצטרף אליו הרב יהושע זנד, רב אם המושבות, שהדגיש כי "מי שמחזיק אותנו בארץ ישראל זה הישיבות הקדושות". הוא הזכיר את דברי הרמב"ם על שבט לוי ואמר: "מה שרוצים לעשות עכשיו זה פשוט לעקור את הישיבות". כשנשאל על הבחורים הכלואים אמר בכאב: "על זה אנחנו בוכים. תפילה משנה את הטבע – רק תפילה משותפת של כל עם ישראל תבטל את הגזירה".
לא רחוק משם עמד הרב אברהם הכט מהפלג הירושלמי, לשעבר חבר מועצת מודיעין עילית, שהגדיר את המעמד כ"יום חג לעם ישראל". הוא הכריז בקול רם: "כל הציבור החרדי מתאחד – כולם מכריזים ‘נמות ולא נתגייס’. בחורים נעצרים, אבל אף אחד לא מתבייש. אנחנו עומדים כאיש אחד ואומרים למדינה: לא נוותר על התורה". לדבריו, הציבור לא הגיע להפגין בעד או נגד חוק מסוים, אלא כדי "לזעוק נגד רדיפת עולם התורה. הציבור החרדי בא לומר בקול ברור – לא נתגייס, לא נוותר".
גם אבי גרינצייג, דובר בית מרן הרב דב לנדו, סיפר על הרקע לעצרת ואמר כי "הכול התחיל משיחת טלפון אחת של מרן הרב לנדו. אין פה עסקנים, אין פוליטיקה – הכול מתחיל אצל גדולי ישראל. הם רואים כל פרט, הם מקבלים את ההחלטות". לדבריו, מדובר ב"קידוש השם אדיר – תחושה עילאית. אתה רואה קולקטיב של עם עם ערכים אמיתיים, וזה מרומם את הנפש".
בין ההמונים היה גם איש התקשורת ידידיה מאיר שתיאר את התחושה האישית: "רק הדרך לפה הייתה מרגשת. ישיבות שלמות הגיעו לירושלים ולמדו תורה כל היום. זו עצרת אחדות, ואני בטוח שהיא תזיז דברים בשמיים. מאות אלפים מתפללים מעומק הלב – זה יעשה דברים גדולים". לדבריו, הציבור הכללי צריך להבין ש-"אל תראו גוש שחור ותחשבו זעם. זו תפילה, זה חיבור לתורה. אחרי כל מה שקרה השנה, אנשים מבינים כמה סייעתא דשמיא צריך. רוב עם ישראל אוהב את התורה ואת לומדיה".
בסיום העצרת התייחס ח"כ לשעבר הרב יצחק פינדרוס למסר הציבורי ואמר: "מאות אלפי יהודים עמדו וצעקו 'שמע ישראל' ו'השם הוא האלוקים'. זו קריאה גם פנימה וגם החוצה – אנחנו לא מוכנים שהתורה תושפל ותהיה מבוזה. מי שרוצה לשבת וללמוד – יוכל לשבת וללמוד בבטחה". לדבריו, למרות המורכבות הפוליטית, המסר שעלה מהרחובות היה חד וברור: "לא ניתן שיבזו את התורה. העצרות האלו מזרזות טיפול ומעבירות מסר חזק לשלטון".
העצרת ההמונית בירושלים שיקפה את עוצמתו המאוחדת של הציבור החרדי – בין תפילה למחאה, בין כאב לגאווה. מכל קצות הציבור, מכל הזרמים והדורות, עלה קול אחד: עולם התורה לא ייסוג.
כל הכבוד להם