מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום את הפרסום השישי של דוחות ביקורת על כשלי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. פרסום זה כולל דוחות על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי במהלך המלחמה ובתקופה שקדמה לה, על ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני המלחמה, על הכנת תקציבי המלחמה בשנים 2024-2023 במשרד האוצר, וביצוע התקציב תחילתה.
בתחילה תכנן המבקר לפרסם בתחילה את נושאי הליבה של המלחמה שנבדקו, אך מאחר וצה"ל התעכב כזכור בהעברת המידע ובשיתוף הפעולה, החליט מר אנגלמן כי בשל חשיבותם של הדו"חות בנושאים אזרחיים – הם יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם. הדוח הנוכחי, הוא כאמור השישי מבין דוחות חרבות ברזל, והוא עוסק באחד הכשלים של הדרגים המדיניים והאזרחיים. המבקר אנגלמן מותח ביקורת בדוח על תפקוד רה"מ נתניהו, קודמיו בנט ולפיד, שרי האוצר סמוטריץ' וליברמן ובכירי האוצר.
המבקר מצא כי "קיימת ירידה חדה במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי לאורך 20 שנה – בין 2003 ל- 2023 פחת מספר ההחלטות בכ-90 אחוז. השתתפות השרים בדיוני הקבינט שהתקיימו בממשלות ה-36 וה-37 הייתה חלקית, ובחלק מהמקרים מצומצמת".
במסגרת בחינת פעולתו של הקבינט טרם המלחמה העלתה הביקורת שיושבי ראש הקבינט החברתי-כלכלי – שר האוצר בממשלה ה-36 אביגדור ליברמן וראש הממשלה ה-37 בנימין נתניהו – לא עסקו בנושא היערכות הקבינט לשעת חירום על אף המלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע לעשות כן.
עוד נטען בדוח כי בזמן המלחמה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהוסמך לעמוד בראש הקבינט, לקבוע את סדר יומו ולנהל את דיוניו לצורך קבלת החלטות, לרבות הקמת משל"ט אזרחי אשר לא צלח, לא מימש את סמכויותיו.
לנוכח הפסקת כינוסי הקבינט כבר בדצמבר 2023, וכיוון שלא פעל לאורך חודשי המלחמה הרבים, היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להידרש לנושא כדי לוודא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. אך זאת לא נעשה. אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי בין היתר בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד.
על יו"ר הקבינט, ראש הממשלה וממלא מקומו שר האוצר, קובע אנגלמן, לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הקבינט יפעל כפורום ממשלתי מוביל שפעולתו נשענת על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני שוטף, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים.
בין נתוני המפתח עליהם מצביע המבקר, כי מתוך 18 החלטות שהתקבלו על ידי הקבינט בתקופת כהונת הממשלות ה-36 וה-37, עד פרוץ המלחמה, רק אחת היתה יוזמה לקידום מדיניות. כמו כן, הקבינט לא דן באף אחד מחמשת נושאי הליבה של התחום הכלכלי. עוד נמצא כי מאז שהוסמך הקבינט לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים למלחמה, חלפו 12 חודשים וחבריו לא התכנסו כדי לקבל החלטות בנוגע למלחמה. בסך הכל קיבל הקבינט החברתי-כלכלי רק ארבע החלטות מאז המלחמה הנוגעות לניהול מערך המלחמה בהיבטים האזרחיים.
על הניהול הכלכלי במלחמה, שנבדק גם הוא לקראת עריכת הדוח, נמצא כי משרד האוצר לא תקצב בתקציב המדינה סעיף רזרבה ייעודי לחירום אותו ניתן לממש באופן מיידי בקרות אירוע חירום.
לאחר פרוץ המלחמה אגף החשב הכללי ערך בנובמבר 2023 מיפוי ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה היתה כ-30 מיליארד ש"ח. ואולם אגף תקציבים מסר לצוות הביקורת כי הרזרבה האפקטיבית בתקציב המדינה הייתה אפס. כלומר בפועל לא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, דבר שהצריך איתור של מקורות תקציביים.
המבקר ממליץ כי על שר האוצר לקיים בחינה עיתית בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים, בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה לרבות נקיטת צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה.