שלושת שופטי בג"ץ, יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, דנו היום (שלישי) בעתירות שהוגשו בנוגע לחקירת פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן. בדיון, שבו יידרשו השופטים להכריע מי יחקור את הפרשה, קבע ההרכב כי שני הגורמים שהוצעו לחקירה פרקליט המדינה (כפי שדרשה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה) והשופט בדימוס אשר קולה (שמונה על ידי שר המשפטים, יריב לוין) מנועים שניהם מלעסוק בחקירה. בעקבות הקביעה, דחקו השופטים בצדדים להגיע להסכמה והסדר פשרה מוסכם.
השופטת יעל וילנר, ששימשה כראש ההרכב, לא הסתירה את עמדתה החריפה כבר בפתיחת הדיון, כשהפנתה ביקורת לנציגי היועמ"שית. "היועצת המשפטית לממשלה נמצאת בניגוד עניינים, מדוע שתחליט על מינוי החקירה?", תהתה השופטת. על אף שנציג היועצת טען כי מדובר בפרשנות שגויה, השופטת וילנר דחתה את הדברים, והבהירה כי ליועמ"שית "יש אינטרס אישי בתוצאה, היא עשויה לתת עדויות בעצמה ולכן אינה רשאית לכאורה לקבוע מי יחליף אותה".
במהלך הדיון הודיעה השופטת וילנר כי ההרכב אינו מקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה פרקליט המדינה עמית איסמן יכול לשמש כחוקר בפרשה, וזאת חרף החשדות לניגוד עניינים. השופטת ביטלה לחלוטין את בקשת היועמ"שית להעביר את האחריות לחקירה לידי פרקליט המדינה: "יש קושי שהיועצת תמנה את מי שיחליף אותה, כי ניגוד העניינים טבוע בה ויש לה אינטרס לכאורה, מי ימונה, כי זה ישפיע עליה".
העתירות שנידונו בבג"ץ עסקו, בין היתר, בסוגיית ניגודי העניינים של היועמ"שית וכן בסמכותו של הנציב אשר קולה לחקור את הפצ"רית, יפעת תומר-ירושלמי. נוכח המבוי הסתום שנוצר, דחקה השופטת וילנר בצדדים להגיע להסכמות, ואף אמרה להם: "תשבו עד שייצא עשן לבן".
במקום הגורמים המנועים, הציעה השופטת פשרה משמעותית: מינוי שופט חיצוני בדימוס או מכהן, בדרגת מחוזי או עליון שיחקור את הפרשה, בכפוף להסכמת כלל הצדדים המעורבים. לצד אפשרות זו, נשקלת גם העברת החקירה לידי הרשות לניירות ערך, גוף עצמאי שאינו כפוף למשרד המשפטים או לצה"ל, ואשר לו ניסיון מוכח בחקירות רגישות.
