שורדי השבי קית' ואביבה סיגל, שנחטפו מביתם בקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר, הופיעו היום (רביעי) בפני הוועדה נגד עינויים ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים של האו"ם בז'נבה, ותיארו בעדויות מצמררות את הזוועות שחוו בשבי חמאס. השניים העידו במסגרת משלחת ישראלית רשמית, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ושגריר ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה.
בעדותו, פנה קית' סיגל לוועדה בבקשה נחרצת: "אני לא מבקש מכם רחמים. אני מבקש מכם שתוודאו שהזוועות שהטרוריסטים ביצעו בי ובאחרים בשבי, לא יקרו שוב לעולם". סיגל תיאר את ההשפלות הקשות שספג מהשובים: "איימו עלינו בסכינים, השפילו אותנו, מנעו מאיתנו ללכת לשירותים עד שלא יכולנו להתאפק יותר. נשללה ממני כל זכות אנושית בסיסית. הורעבתי ואף נמנע ממני לשתות מים, ויותר מפעם אחת".
אביבה סיגל תיארה אף היא רגעים של התעללות והשפלה בלתי נתפסת: "כשנלקחנו מתחת לאדמה בעזה, היה שם ילד מהקהילה שלי. הטרוריסטים של חמאס קשרו את הידיים שלו באזיקונים. הוא היה מלא בדם, אנחנו היינו מלאים בדם". היא המשיכה בתיאור קשה: "בהמשך, כשאחד המחבלים הגיע להוריד לו את האזיקונים עם קאטר, הוא חתך לו את היד. רציתי פשוט לצרוח, וראיתי את המחבל מחייך תוך כדי שהוא עושה את זה".
עוד תיארה אביבה את המאבק היומיומי בהישרדות: "במשך 51 יום הייתי בטוחה שאני אמות כל הזמן. איימו עליי, הרעיבו אותי, לא קיבלתי מספיק מים, איבדתי 10 קילו ב-51 יום". היא סיפרה על מעשי גבורה קטנים בשבי: "הייתי מחביאה אוכל לקית'. ראיתי אותו, הוא איבד משקל. אנחנו איבדנו משקל בזמן שהמחבלים העלו במשקל. הם אכלו ולעסו מולנו, בזמן שהם לא נתנו לנו שום דבר לאכול".
