שופטי בית המשפט העליון, דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר – הנחשבים לשמרנים – הוציאו הערב צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.
הוצאת הצו הינה התערבות בוטה וחסרת תקדים בסמכויות הרשות המבצעת, דווקא מצד שופטים שנחשבים כאמור לשמרנים, שכן ספר החוקים הישראלי אינו כולל שום סעיף המחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, ובוודאי שאין בחוק כל דרישה כי מנגנון הבדיקה יהיה דווקא בתבנית של "ועדת חקירה ממלכתית" במינוי שופט עליון. החוק משאיר את ההחלטה האם לחקור, וכיצד לחקור, לשיקול דעתה הבלעדי של הממשלה הנבחרת, ועל כן דרישת השופטים נתפסת כניסיון להחליף את שיקול דעתם של נבחרי הציבור.
התזמון של החלטת בג"ץ נראה תמוה במיוחד לאור העובדה שהממשלה אינה יושבת בחיבוק ידיים, אלא קיבלה החלטה אופרטיבית בישיבתה האחרונה לקידום חקירה מעמיקה ועצמאית. על פי ההחלטה שהתקבלה, הוקמה ועדת שרים מיוחדת בראשות סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, שתפקידה לגבש את המנדט להקמת ועדת חקירה בלתי תלויה למחדל. בניגוד לגישת בית המשפט המבקשת לכפות מנגנון ספציפי, הממשלה חותרת להקמת גוף חקירה שיהיה בעל סמכויות מלאות אך כזה שהרכבו ואופיו יזכו ל"הסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן", מתוך הבנה שוועדה ממלכתית רגילה עלולה להיתפס כפוליטית או מנותקת מרחשי לב הציבור.
הרכב ועדת השרים שנקבע משקף את כובד הראש שהממשלה מייחסת לנושא, וכולל שורה של שרים בכירים שיהיו אחראים על עיצוב גבולות הגזרה של החקירה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והשרים זאב אלקין, אבי דיכטר, גילה גמליאל, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ועמיחי שיקלי. צוות זה הוסמך לקבוע את הנושאים שייחקרו ואת התקופות שייבחנו, מתוך מטרה להבטיח שכלל ההיבטים של המחדל יקבלו מענה.
בעוד בג"ץ הציב למדינה לוח זמנים ארוך למענה עד ל-04 בינואר 2026, הממשלה דווקא האיצה את התהליך והקציבה לוועדת השרים בראשות לוין מסגרת זמן הדוקה של 45 ימים בלבד להגשת המלצותיה.
למה שהממשלה לא תענה שאין לה אמון בשופט יצחק עמית שיעמוד בראש הועדה ויקבע מי יהיו החברים הועדה ???????