בישיבת הקבינט שהתקיימה אמש הציג השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר את הצעת החוק להטלת עונש מוות על מחבלים. לדבריו מדובר בחוק היסטורי שנועד להביא הרתעה, למנוע חטיפות ולהחזיר צדק. בן גביר הדגיש כי יש לחשוב על מקרי הרצח של משפחת פוגל וציין כי זהו תיקון מתבקש לנוכח האכזריות של ארגוני הטרור.
השר דודי אמסלם פנה במהלך הישיבה לראש השב״כ דוד זיני ושאל האם החוק עשוי להוסיף הרתעה. ראש השב״כ השיב כי מנקודת מבט מקצועית מדובר בכלי מרתיע ביותר, אם כי הדגיש שאינו נכנס לשיקולים משפטיים או מדינתיים. בהמשך שאל אמסלם האם קיים חשש כי החוק יוביל לחטיפת אזרחים ישראלים וראש השב״כ השיב כי חטיפות התרחשו גם בעבר וכי הוויכוח סביב החוק הוא ערכי, אולם מבחינת הרתעה יש לו תרומה.
נציג הצבא בדיון הציג את עמדת הרמטכ״ל שלפיה אין מניעה עקרונית לחוק עונש מוות למחבלים. עם זאת ציין כי עמדת צה״ל היא שיש להשאיר שיקול דעת ולא להפוך את העונש לחובה אוטומטית. מזכיר הממשלה חיזק קו זה וציין כי השאלה המרכזית היא האם נכון להשאיר מרחב גמישות בידי מערכת המשפט.
בן גביר התנגד בחריפות והצהיר כי העונש חייב להיות חובה. לדבריו היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות לא יבקשו עונש מוות גם אם החוק יאפשר זאת ולכן אין לסמוך עליהם. הוא הדגיש כי במצב הקיים גורמי האכיפה ימנעו מיישום החוק אם לא יוגדר כחובה מוחלטת.
השרה גילה גמליאל העלתה חשש כי במתכונת כזאת עלולים להישפט למוות גם אזרחים יהודים. בן גביר השיב כי החוק יחול על מי שפועל נגד תקומת העם היהודי. יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ הצטרף להסתייגות ואמר כי גם יהודי הפועל לטובת איראן או מבצע רצח נגד ישראלים, עשוי להיכלל בגדר החוק.
הכל מפוזיציה פוליטית
ראשי השב"כ עד עתה היו שמאלנים ועכשיו ראש השב"כ ימני