היום, שלישי י״ב בכסלו, עולים אלפים בכל העדות והחוגים לבית העלמין העתיק בצפת, לקברו של רבי אברהם דב מאבריטש זי"ע, בעל ספר ה"בת עין". כבר משעות הלילה אמש נרשמה תנועה ערה: אלפים עולים לציונו הקדוש בתפילה ותחינה לישועה בזכות הצדיק זיע"א.
המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט״א עורך כמידי שנה הילולא רבתי ואף פרסם את הסגולה לערוך סעודה לכבודו של הבת עין שרבים נושעו בזכותה, אמש לקראת השעה 12:00 בלילה הגיע אל הציון יחד עם אלפי חסידים שם דיבר בפני האלפים על הציון ועורר את הציבור בהתרגשות גדולה
לאחר מכן ערך סעודת הילולא גדולה בליווי תזמורת. כונני איחוד הצלה מיחידת חוד איבטחו רפואית את שלומם של אלפי המתפללים.
רבי אברהם דב מאבריטש זיע"א נולד בשנת תק״ך, מגילו הצעיר ניכר בו עומק לימוד ויראת שמיים והוא למד אצל גדולי חסידי הדור: מרבי מנחם נחום מטשרנאביל, בנו רבי מרדכי מטשרנאביל, וגם אצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
בתקופת זקנותו שימש כרב בעיר אבריטש, אחר כך ברבנות בז’יטומיר, אך ליבו תמיד היה בעינייני קדושת ארץ ישראל. מתוך כמיהה לעלות לארץ ישראל ואכן עלה בשנת ה’תקצ״א.
עם הגיעו שם את פעמיו אל צפת, שם התקבל מיד בקהילת החסידים, ובתוך זמן קצר הפך לרבם. רבים החלו לפקוד סביבו ולנהור אחריו
ספרו המפורסם “בת עין” זכה לתפוצה רבה, ומשמש מאז ועד היום כספר יסוד בחסידות
אך לא רק בלימוד אלא הוא גם היה “צדיק של מעשים”: בזמנים קשים במיוחד של פרעות, רעידות אדמה ומגפות עמד כשומר ומגן על עדתו. הוא לא נמנע מהסבל, לא ברח אלא נשא עול, עזר לחלשים, ולכל מי שהיה צריך את עזרתו
במהלך רעידת האדמה בצפת (תקצ״ז) בעת תפילת מנחה, הספיק להפנות את חסידיו להתאסף סביבו ולהשתטח, ובזכות זה ניצלו רבים. חצי מבית המדרש התמוטט אך המקום שבו עמד יחד עם תלמידיו נשאר עומד. האירוע תועד בשלט קיר שנשאר עד היום במקום,
כשמגפה אימתנית פגעה בצפת רבי אברהם דב לקה גם הוא, והבטיח כי יהיה “הקרבן האחרון” ולמחרת פטירתו, ביום י״ב כסלו, פסקה המגפה. הציון, מערת הצדיקים בבית העלמין העתיק, הפך מאז למוקד תפילה וחסד, מקום שרבים מבקשים שם רחמים וישועה.
רבי אברהם דב לא הותיר אחריו זרע אך לימודו, ספרו, דמותו ומופתיו הם זכרונו ומורשתו. בתפוצות ישראל לומדים את ספרו “בת עין” ושמו נישא בערגה.
